בין סיציליה לברלין, בין יומולדת לבר מצווה, בין שיפוצים לשאר פרויקטים אינטנסיביים, בין רוחות קרירות לבעירה כללית שמעוררת מועקות – מוצאת זמן לטפס בסולם החדש והמדוגם אל גינת הירק שעל גג החניה. שם, למרות חמסינים לא ברורים בנובמבר, הסתיו בואך חורף כבר בעיצומו. עלים ירוקים ממלאים את המכלים להתפקע ועם טיפות של טל או גשם שנקוו בהם יכולה לרגע לדמיין שאני במציאות צוננת ומאוזנת בהרבה.
את עלי התרד הבשרניים אני מצוותת לסלט ולמרק, מהבזיליקום מכינה את הסחוג הזה, עלי רוקט מצטרפים לעגבניות ערבה מהשוק שגם הן בקאמבק עם דעיכת החום המדברי שעוטף אותן, בצלים ירוקים משתדכים לאבוקדו שהוא עכשיו בשיא רכותו הקטיפתית, עלי מנגולד וסלק שגבעוליו בוהקים באדום- ורוד מתמלאים ומתגלגלים, הנענע הבדואית (חבאק) מבשמת קומקומים של תה רותח לעת ערב, עלי שומר מצטרפים בהשראת סיציליה לכל סיר, עלי באק צ'וי וטאק צ'וי נזרקים לווק עם קצת שום ג'ינג'ר וצ'ילי, קולורבי קטנים ופריכים מתפצחים בפה כמו שהם ישר מהאדמה כי חבל למהול את טעמם, עלי שמיר מתוספים למלפפונים בכבישה ביתית ואפילו הכרוב הסיני הופך לקימצ'י חריף שיתלווה לברביקיו קוריאני משובח.
רק עלי הקייל מזדקפים אלי בסלסול מהודר, מותחים עלים בצבעי ירוק כמעט שחור ומפצירים בי לקטוף מהם עוד ועוד כדי שיוכלו מצידם להוכיח לי באיזו מהירות הם מתחדשים.
אני יודעת כמה בריאים הם אלה, איזה ערכים תזונתיים הם אוצרים בתוכם, איכשהו הצליחו אפילו להפוך לטרנד מבוקש מאוד בשווקים ובמסעדות. ובכל זאת מתקשה להפגין כלפיהם חיבה ולהתפתות להכניס אותם למטבח. מדי פעם אקצוץ מהם כמה עלים ואוסיף למרק ותו לא.
הבוקר החלטתי לתת להם צ'אנס. קצצתי, חלטתי, תיבלתי והוספתי מכאן ומכאן. לשתי והידקתי, שימנתי ואפיתי. יופי של קציצות נתנו לי עלי הקייל מהגינה, מודים על שנתתי להם הזדמנות נוספת.
קציצות קייל אפויות (12-15 לא גדולות)
1/2 ק"ג עלי קייל מסוג אחד או יותר
2 תפוחי אדמה קטנים מקולפים
1 בצל
1 ביצה
1/2 כוס פרמזן מגורר
קורט נדיב של מלח ים
2 כוסות מים רותחים
שמן זית לזילוף
מחממים תנור ל-220 מעלות.
מפרידים את עלי הקייל מהגבעולים הלבנים העבים (אפשר להשתמש בהם למרק אם במקרה מכינים).
במעבד מזון קוצצים את עלי הקייל הכי דק שאפשר.
מעבירים את העלים הקצוצים לקערה ויוצקים עליהם מים רותחים.
מכסים את הקערה בצלחת ומניחים לעמוד 5 דקות.
קוצצים את הבצל במעבד מזון עד שמתקבל רסק נוזלי ומעבירים לקערה נקייה.
קוצצים את תפוחי האדמה במעבד מזון הכי קטן שאפשר ומעבירים לקערה.
מסננים את עלי הקייל שהושרו במים וסוחטים אותם בין כפות הידיים עד שהם יבשים מנוזלים. מצרפים את העלים הסחוטים לקערה עם הבצל ותפוחי האדמה.
מוסיפים פרמזן, מלח וביצה.
לשים ומערבבים עד שמתקבלת תערובת אחידה.
מרפדים תבנית בנייר אפייה.
יוצרים מהתערובת קציצות פחוסות בגודל בינוני ומסדרים אותן בתבנית.
מזלפים מעל הקציצות שמן זית בנדיבות.
אופים בתנור 15-20 דקות או עד שהקציצות משחימות מעט.
אוכלים עם שמנת חמוצה או סחיטת לימון מעל.
ניסיון מעניין לעשות משהו עם ירק לא טעים במיוחד…
היה אכיל אבל בזכות כל המסביב בעיקר.
תודה
מסכימה איתך בהחלט
שאלה- במה ניתן להחליף את הביצה והגבינה בשביל ״לטבען״ את המתכון??
לצערי אין לי נסיון בגירסאות טבעוניות לקציצות. קייל הוא ירק בלתי מתמסר שבהחלט זקוק לסוכני ריכוך והדבקה ואני פחות מצויה ומנוסה באלה הטבעוניים
אני מכינה פסטה מושלמת עם קייל..
היום אכין את הקציצות לפי המתכון שלך🥰..
כיף לשמוע. בהצלחה
מה עם המתכון ?
מתכון מעולה ופשוט להכנה. בני שנה וחצי חיסלו.
תודה
אם אין לי מעבד מזון?
קיצוץ מאד מסיבי בסכין. כלומר יותר עבודה
תודה רבה על המתכון…
האם בטטה תוכל להחליף את התפוח אדמה לדעתך?
תמיד אפשר לנסות, למרות שבטטה יבשה ופחות עמילנית מתפוח אדמה
תודה רבה על המתכון…
האם בטטה תוכל להחליף את התפא לדעתך?
מיכל,
חייבת לציין שזו הפעם הראשונה שאני משתמשת בקייל ( עד היום רק במיצים)
סופר מוצלח חוויה ראשונה מעולה
במקום פרמזן טחינה והוספתי 2 פרוסות וגרידה של שורש כורכום באמת פשוט מעדן ! מיותר לציין שהכל חוסל ….
תודה לך
תודה רמונה כיף לשמוע
קציצות מעולות ,טעים מאוד
קודם כל חייבת לציין שנהנתי מהפרולוג התיאורי.
ובנוגע למתכון – השריית הקייל במים לא מזיקה לערך התזונתי? ובנוסף במה היא מועילה?
הי מיכל
קולורבי יעשה את העבודה במקום תפו"א?
תודה
ענת
קולורבי מיימי מדי. לעמילן בתפוחי האדמה יש תפקיד ביציבות בקציצות
מיכל, אני מעריצה מרחוק כבר הרבה שנים. תודה על המתכונים הספרים והבלוג!
ניסיתי את הקציצות, והן יצאו מ-ע-ו-ל-ו-ת.
מה שכן, הוספתי קצת טחינה (עם קצת שום ולימון) כדי לייצב את העיסה.
התבנית חוסלה עוד לפני שהגיעה לצלחת!
תודה נעה על המילים החמות. טחינה נשמעת כמו תוספת מעיינת לקציצות
במה אפשר להחליף את הפרמז'ן?
לפני מספר שנים התארחתי בצימר של רמה ( מהמטבח של רמה בנטף) ובשל הקור והפינוק העצל לא התחשק לנו לצאת לירושליים לארוחת ערב. רמה אפשרה לנו לקושש בגינתה מן הבא ליד ואף הוסיפה לחמניות חמות מן הטבון וביצים חומות מן התרנגולות המסתובבות חופשי. אני זוכרת בתענוג רב את השקשוקה הירוקה שטיגנתי עם העשב הכרובי הזה ( קייל כמובן) . ועד היום אני מתה על קייל. עקשן כזה , מריר ומתמסר לאט. אבל הקולטורה שהוא צבר אצלינו לרגע רומנטי באוויר הבשום והקר של הרי ירושליים פועלת את קסמה עלי.
אם או בלי קשר לקייל נשמע שהיתה לכם חוויה מיוחדת שם בהרים
שאלה….האם תפוחי האדמה מבושלים או לא?…י
תודה מראש
דודי
לא מבושלים
Hi Michal
I love seeing your inspiring garden.
So happy to see this recipe here – Leah and I will try it tonight 🙂
Kisses from far far away,
Miri
איזה כיף למצוא אותך פה! דש ונשיקות לכולם
הי,
בחיים לא טעמתי קייל, כנראה שזו ההזדמנות, אם הוא בכל זאת לא טעים לנו… זה יעבוד גם עם תרד?
שאלה, מה שמים במקום הפרמזן? לאלה שלא אוכלים גבינה
אפשר לנסות עם תרד אם כי הוא מימי ורך בהרבה מקייל ובטח תדרש כמות גדולה יותר ממנו. תרד היתי חולטת חליטה קצרה במים רותחים בלי לקצוץ אותו לפני אלא רק אחרי סחיטה.
הפרמזן פה בשביל הטעם וגם כחומר מלכד. אפשר לנסות בלי ולקוות שהקציצות לא יתפרקו. בקיצור החלפות ידרשו ניסוי עם או בלי טעיה. מוזמנת לדווח אם מצליח
כ"הרבה מאמצים. לא מצדיק אלא אם מחפשים ריפוי בעיסוק
מיכל,
השראה לקייל. ירק לא פשוט עבורי. הוא קשיח כזה. אנסה אותו במתכון שלך כקציצה.
תודה רותי
איזה קאמבק מותק! אכן לא פשוט זה אבל יש פה נצחון קטן עליו. דווחי
מתכון חמוד ביותר!
אימצתי ואעדכן, גם לי עדיין קשה להתחבר לקייל, על כל איכויותיו. בינתיים.טעים לי רק בשייק עם.תפוח ירוק, גרגרי שיאה, ומיץ תפוחים להמתיק.
גם הגינה שלך מעוררת השראה!
נטלי.