את הקובה המיתולוגי של לילי, אמא של ד' חברתנו האהובה, זכיתי לטעום כבר כמה פעמים בלי לפגוש את המקבבת בכבודה ובעצמה. איכשהו עשו הקובות העדינות שלה את דרכן מרמת השרון למטבח שלי ונעלמו כלא היו, משאירות אחריהן טעם של געגוע עמוק למשלוח דומה ממש בקרוב ותקוות שיבוא יום ואדע ליצור כאלה בעצמי.
השבוע סופסוף הגשמתי חלום וביליתי יום במטבח עם לילי והקובות שלה במטרה משולשת: לקבב במו ידי, לאכול כפי יכולתי ולחזור הביתה כשכל הסודות לקובה מושלם באמתחתי.
נפגשנו בשעת בוקר מוקדמת יחסית במטבח של ד'. למרות בקשתי המפורשת ללוות את התהליך מראשיתו ועד סופו, חיכו לי על השולחן כמה וכמה קערות מלאות בירקות חתוכים. כבר במבחן ראשון של קילוף הבצלים נחלתי כישלון כואב. "אין סיכוי שתקצצי מספיק קטן אם לא קילפת כמו שצריך", אמרה לילי בנחרצות וסירבה לתת לי קרש חיתוך. התאמצתי. באמת שלא היה קל לשכנע אותה, אבל אחרי כמה נסיונות תחת עיניה החדות זכיתי ברשיון לקצוץ, לא בלי נזיפה מחויכת בענייני שמירת הסדר והניקיון במטבח.
דוקא את מבחן הקיבוב עברתי בהצלחה והוכתרתי על ידי המאסטרית כתלמידה המצטיינת והמהירה שלה בכל הזמנים. "לא ציפיתי לעבודה כל כך מהירה וטובה, ועוד מאשכנזיה", אמרה לילי וגילתה לי בסוד שהכינה אתמול ערימות של קובות שהקפיאה, ליתר ביטחון, למקרה שחששותיה יתאמתו ולא אעמוד בכבוד במשימה.
בוקר שלם צפיתי בלילי קוצצת, מערבבת, מטגנת, מגלגלת, ממלאת ומבשלת ביד קלה ובטוחה. מרפרפת בין סירים לקערות כשידיה המנוסות הן כלי המדידה היחיד איתו היא יודעת לעבוד. הכל לפי תחושה. הכל מהראש. הכל מהלב. תוך כדי נשפכים סיפורים על הבית במעברה שם נולדה לאמא ואבא ילידי עיראק, על בעלה לו נועדה מילדות ועל חמותה האהובה שגרה בצמידות להם ועד היום, שנים אחרי שהלכה לעולמה, היא עדיין מבשלת בשני מטבחים: שלה ושלהם, כי לא יכלה להרוס אותו כששיפצו את הבית אחרי מותה, על הנכדים והקובה האהוב על כל אחד, על עץ הלימון הגדול בחצר שלה שכל פירותיו שמורים אך ורק לד', צרכנית גדולה של הפרי החמוץ, על הקצב וטוחן התבלינים בשוק התקווה, שם היא עושה את כל הקניות שלה ומפקחת מקרוב שכל דבר ודבר יעמוד בסטנדרטים הקפדניים ביותר כי באמנות כמו באמנות – לא מעגלים פינות.
והתוצאה? הנה היא לפניכם: הקובות העדינות והטעימות ביותר שיצא לי לאכול.
אנחנו בישלנו ארבעה סוגים של קובות: דלעת, או בשמה העיראקי חילו (מהמילה מתוק), שום לימון ונענע, או בשמה העיראקי ת'ומי (שומי, מהמילה שום), סלק ובמיה. את המתכון לבמיה אני שומרת עבורכם לעונה המתקרבת.
מכינים בצק לקובה (כ-30 גדולות או 50 קטנות)
הבצק הזה מתאים לכל סוגי הקובה, לא חשוב במה תמלאו אותן ובאיזה רוטב תבחרו לבשל אותן. השילוב של הבורגול בסולת הופך את הבצק למאוורר ועדין, כזה שלא מתקשה בבישול. את הבצק הזה למדה לילי מאמא שלה, גם היא בשלנית מוכשרת מאוד, ומז הוא איתה.
1.5 כוסות בורגול
2.5 כוסות מים
2.5 כוסות סולת (+ 1/4 כוס נוספת אם רטוב מדי)
חופן קטן (2-3 כפות) בשר בקר טחון גס (כן, הבצק משובץ במעט בשר בשביל הטעם)
3 כפות שמן
1 כף שטוחה מלח
שמים את הבורגול בקערה גדולה. מוסיפים מים ורוחצים את הבורגול במים בתנועות של ליטוף. מוסיפים סולת, בשר טחון, מלח ושמן ולשים בידים עד לקבלת תערובת רכה ולחה אבל יציבה מספיק בכדי ללוש לכדורים, לשטח ולמלא לקובות. אם התערובת רכה ונוזלית מדי מוסיפים לה כף או שתיים של סולת (או כמו שלילי אומרת: "תני לי עוד ויש של סולת") ומערבבים שוב. (אל תמהרו להוסיף סולת. התערובת צריכה להיות רכה ודביקה ברמה שצריך להרטיב ידיים כדי לעבוד איתה. אם תהיה מוצקה מדי הקובות המבושלות יצאו קשות). מניחים לתערובת לעמוד כמה דקות על מנת שתספוג נוזלים ותתייצב ובנתיים מכינים את המילוי.
מכינים את הקובות (מקבבים):
לקובה דלעת יוצרים מהתערובת כדורים בגודל כדור פינג-פונג.
לכל שאר סוגי הקובה יוצרים מהתערובת כדורים בגודל של אגוז מלך.
מרטיבים את הידיים בקערית מים. תולשים חתיכה מתערובת הבצק (הגודל על פי סוג הקובה כאמור). מגלגלים את חתיכת הבצק לכדור. משטחים את הכדור בכף היד לפיתה בעובי 1/2 ס"מ בערך. תולשים חתיכה מתערובת הבשר (פרטים בהמשך, לכל סוג קובה תערובת בשר משלו) ומניחים במרכז עיגול הבצק. בעזרת כפות הידיים והאצבעות יוצרים קערת בצק סביב המילוי ומתחילים לסגור את הקצוות. חשוב לסגור היטב את הקובה על מנת שלא תתפרק בבישול. אם נוצרים חורים או אזורים דקים מדי בדפנות הקובה, תולשים מעט מתערובת הבצק ובאצבעות רטובות יוצרים טלאי על הקרע. מגלגלים בעדינות את הקובה הסגורה בין כפות הידיים כדי להדק את הבצק סביב תערובת הבשר. משטחים לאט ובעדינות, בטפיחות קלות עד לקבלת קובה פחוסה ונמוכה יחסית. יש שמכינים את הקובה שלהם בצורת כדור. לילי מעדיפה אותן פחוסות, ככה הקובה כולה מתבשלת באופן אחיד ובכל ביס יש מינון מאוזן של בצק ובשר. אני איתה.
אם במהלך העבודה הבצק מתייבש ונהיה קשה לפיסול, מוסיפים לו שפריץ קטן של מים, מערבבים וממשיכים לעבוד. הבצק הוא קואופרטיבי ומתמסר, רך ונעים ולא מייצר מכשולים אפילו למקבבים מתחילים.
את הקובות המוכנות מניחים על מגש או צלחת שהורטבו מראש במים, כדי שלא יידבקו. אם מכינים יותר ממה שרוצים לאכול, אפשר להקפיא אותן ולבשל בהזדמנות אחרת. אין צורך להפשיר את הקובות לפני הבישול, אפשר לזרוק אותן ישר לתוך הרוטב ולהוסיף כמה דקות לתהליך הבישול.
מכינים תערובת בשר לקובה דלעת:
2 בצלים מקולפים וקצוצים הכי קטן שאפשר
1 כפית מלח
1/2 ק"ג בשר בקר טחון גס
1/4 כפית פלפל שחור טחון טרי
1/2 כפית בהאראת לקובה
מפזרים מלח על הבצל הקצוץ ומעסים היטב בידיים במשך כמה דקות. ממלאים מים בקערה עם הבצל והמלח, שוטפים את הבצל בתנועות ערבוב וסוחטים בידיים או מסננים במסננת ואז סוחטים. מעבירים את הבצל הסחוט לקערה יבשה. מטרת התהליך הזה לנטרל את חריפותו של הבצל ולרכך אותו.
מוסיפים בשר ותבלינים ולשים בידיים עד לקבלת תערובת אחידה.
מכינים תערובת בשר לקובה סלק ולקובה שום, לימון ונענע:
2 בצלים מקולפים וקצוצים הכי קטן שאפשר
1 כפית מלח
4 ענפי סלרי (בעיקר החלק העליון עם העלים, ולא הגבעולים העבים) קצוצים קטן מאוד
1/2 ק"ג בשר בקר טחון גס
1/4 כפית פלפל שחור טחון טרי
מפזרים מלח על הבצל הקצוץ ומעסים היטב בידיים במשך כמה דקות. ממלאים מים בקערה עם הבצל והמלח, שוטפים את הבצל בתנועות ערבוב וסוחטים בידיים או מסננים במסננת ואז סוחטים . מעבירים את הבצל הסחוט לקערה יבשה. מטרת התהליך הזה לנטרל את חריפותו של הבצל ולרכך אותו.
מוסיפים בשר, סלרי ופלפל שחור ולשים בידיים עד לקבלת תערובת אחידה.
מכינים רוטב לקובה דלעת:
1/4 ק"ג דלעת ללא קליפות וגרעינים, מגוררת בפומפיה גסה
4 קישואים בינוניים, טריים ומוצקים, חתוכים לקוביות גדולות
1 בצל גדול קצוץ לקוביות קטנות
3 כפות שמן
1 כפית בהאראת לקובה
1/2 כפית פלפל שחור
1 כפית כורכום
1 כף מלח
4 כפות עגבניות מרוסקות ברסק עגבניות (יש מוצר כזה על מדפי שימורי העגבניות בסופרמרקט. אם לא מוצאים אפשר לרסק עגבניה טריה ולערבב עם רסק עגבניות)
1 ענף סלרי עלים
2 כוסות מים + 3 כוסות מים נוספות
בסיר גדול מחממים שמן. מטגנים את הבצל עד שמזהיב אבל לא משחים לגמרי. מוסיפים דלעת וקישואים ומערבבים. מוסיפים 2 כוסות מים ומערבבים. מוסיפים מלח, בהאראת, כורכום, פלפל שחור, עגבניות ברסק וענף סלרי ומערבבים. מכסים ומביאים לרתיחה. מבשלים 15-20 דקות בבעבוע מתון לספיגת טעמים. מוסיפים 3 כוסות מים ומביאים לרתיחה.
מוסיפים את הקובות לסיר. אין צורך להטביע אותן ברוטב, הן ישקעו מעצמן. שמים שכבה אחת, בלי לצופף. מערבבים בעדינות רבה מאוד כדי שלא יתפרקו. נותנים לקובות להתייצב כמה דקות ומוסיפים שכבה נוספת וכן הלאה,עד שהסיר מלא. אם צריך מוסיפים עוד קצת מים רותחים. טועמים ומתקנים תיבול. מכסים את הסיר, משאירים פתח קטן במכסה ומבשלים את הקובות בתבשיל הדלעת כ-20 דקות. כמה דקות אחרי תחילת הבישול הקובות ישקעו אל תוך התבשיל שבסיר. כשהן מוכנות הן חוזרות וצפות. מכבים להבה ומניחים לקובות לעמוד בתוך התבשיל לספיגת טעמים. מגישים אותן חמות, עדיף על אורז לבן.
אם רוצים אפשר להוסיף לסיר כמה פרוסות שלמות של דלעת, לבשל ולהגיש אותן עם הקובה.
אפשר לשמור את הקובות בסיר לחימום חוזר.
מכינים רוטב לקובה סלק:
4 סלקים מקולפים, חתוכים לאורכם לרבעים ופרוסים דק
1 בצל גדול קצוץ לקוביות קטנות
1 שן שום קצוצה
3 כפות שמן
1 כף שטוחה מלח
קורט פלפל שחור טחון טרי
1/2 כפית כורכום
4 כפות סוכר
6 גבעולי נענע קצוצים
1 גבעול סלרי עם עלים קצוץ
מיץ מ- 11/2 לימונים סחוטים
2 כפות רכז רימונים
2 כוסות מים + 4 כוסות נוספות
מחממים את השמן בסיר גדול. מוסיפים את הבצל ומזהיבים אותו. מוסיפים שום ומערבבים. מטגנים כחצי דקה. מוסיפים את חתיכות הסלק ושתי כוסות מים ומערבבים. מוסיפים מלח, פלפל שחור וכורכום. מביאים לרתיחה. מכסים ומניחים להתבשל כ-20 דקות בבעבוע מתון.
מוסיפים סוכר, נענע וסלרי קצוצים, מיץ לימון, רכז רימונים ומערבבים. מוסיפים 4 כוסות מים נוספות ומביאים לרתיחה.
מוסיפים את הקובות לסיר. מבשלים כמו קובה דלעת (ראו הוראות מפורטות למעלה).
מכינים רוטב לקובה שום, לימון ונענע:
3 גזרים מקולפים ופרוסים דק
3 קישואים בינוניים פרוסים דק
1 בצל גדול קצוץ לקוביות קטנות
10 שיני שום קצוצות (לא להיבהל, הטעם השומי מתאזן בבישול)
3 כפות שמן
1 כף שטוחה מלח
קורט פלפל שחור טחון טרי
1/2 כפית כורכום
5 כפות סוכר
6 גבעולי נענע קצוצים
1 גבעול סלרי עם עלים קצוץ
מיץ מ- 11/2 לימונים סחוטים
2 כפות רכז רימונים
2.5 כפות עגבניות מרוסקות ברסק עגבניות (יש מוצר כזה על מדפי שימורי העגבניות בסופרמרקט. אם לא מוצאים אפשר לרסק עגבניה טריה ולערבב עם רסק עגבניות)
2 כוסות מים + 4 כוסות נוספות
מחממים את השמן בסיר גדול. מוסיפים את הבצל ומזהיבים אותו. מוסיפים שום ומערבבים. מטגנים כחצי דקה. מוסיפים את פרוסות הגזר והקישואים ושתי כוסות מים ומערבבים. מוסיפים מלח, פלפל שחור וכורכום. מביאים לרתיחה. מכסים ומניחים להתבשל כ-20 דקות בבעבוע מתון.
מוסיפים סוכר, נענע וסלרי קצוצים, מיץ לימון, רכז רימונים, רסק עגבניות ומערבבים. מוסיפים 4 כוסות מים נוספות ומביאים לרתיחה.
מוסיפים את הקובות לסיר. מבשלים כמו קובה דלעת (ראו הוראות מפורטות למעלה).
הי מיכל,
כשאת כותבת "רוחצים את הבורגול במים בתנועות ליטוף" – האם הכוונה לסנן אח"כ את הבורגול מהמים שבהם נרחץ או שהמים האלה נשארים ונספגים?
Pingback: מרק קובה חמוסטה במילוי בשר מפורק - מיכל וקסמן
שלום
איפוא ניתן לקנות קובה מטוגן
כשר לפסח
תודה
לצערי אין לי מושג
מיכל היי,
את הבורגול לא צריך להשרות במים חצי שעה- שעה ולסחוט מהמים לפני שמערבבים עם הסולת והבשר ליצירת הבצק?
לא. זה עובד ממש לפי ההנחיות הכתובות. משתמשים בבורגול דק ולא עבה כמובן
יש לך רעיון אולי למלית צמחונית? תודה 🙂
את יכולה למלא בפטריות קצוצות ומטוגנות עם בצל קצוץ.לתבל במלח,פלפל שחור ומעט כורכום.ולהוסיף פטרוזיליה.בהצלחה.
קובה סלק היתה המנה שלי בארוחות אצל סבתא. זו שהיא הכינה במיוחד עבורי. ׳קובבה׳ היא קראה לזה. כל האהבה וההערצה שיש לי לאשה הזו התרכזה אל תוך הרוטב הזה, אדום עמוק, מתוק-חמצמץ, עז מראה ועדין טעם. השנים עברו והטעם נותר בזכרון, מתוק ורחוק כאחד.
בזכות המתכון המושלם הזה, הקובה הפך להיות מנה קבועה אצלי בבית. אני כותבת את התגובה הזו אחרי לפחות עשר פעמים שהצלחתי לפתוח בזכותו לבבות. עד היום הסלק כיכב והנה הפעם גם הדלעת נתנה הופעה מרשימה. תודה גדולה על המקום הזה. את מבשלת וכותבת נפלא.
Pingback: חצי הסיר המלא / סופ"ש ממולאים בנצרת 20-21 בנובמבר - מיכל וקסמן - בואו לאכול - בלוג אוכל
First time making this dish , I live in Miami and I love love love
קובה
Always wanted to make it and today for Friday night I made it , thank you for an easy recipe, I changed the soup to be a tomatoes/ vegetables
All my family was happy
Thank you
תקשיבי יצא מדהים….
וזה לא פעם ראשונה שאני מכין מתכון שלך והוא יוצא טוב…הפאי לימון גם.
שאפו.
לאלנור: אין צורך לטגן
את הבשר לפני המילוי של הקובה.
שיהיה בהצלחה!
הבשר- האם נא או מטוגן קלות?
מיכל, תודה על ההשראה והאומץ שאת נוסכת בדרך למשימה המרגשת של מרק קובה כהילכתו …
תוכלי לחדד- ראיתי במקומות אחרים שהבשר מיטגן טרם הקיבוב… האם אין צורך והבישול בתוך מעטפת הסולת והבורגול מספיק לבשר?
שאלה לגבי הבורגול
היי מיכל
האם הבורגול נכנס לתערובת הבצק של הקובות אחרי שטיפה בלבד?
כלומר אין צורך להשרות אותו במים לפני ערבובו עם יתר החומרים?
תודה
טל
לטל: ממש כך
שטיפה וזהו, בלי עניינים אחרים, כמו שכתוב.
חלופה לרכז רימונים
היי מיכל,
הבלוג שלך זה אחד הדברים הכי מדהימים,יפים,טעימים ומעוררי השראה בעולם.
את מדהימה.
האם ישנה חלופה לרכז הרימונים ברוטב הסלק?יש לי את כל המצרכים מבלדו ורציתי להכין את הקובה סלק בסופ"ש,אשמח לדעת אם יש משהו אחר שיכול להתאים…
תודה 🙂
לרונית: בורגול ומרקם
מדובר בבורגול כפי שקונים אותו בחבילות בסופרמרקט. לא בטוחה שמבינה מה מתכוונת במצב גולמי.
הקובות האלה יוצאות רכות במידה וטעימות מאד. אין להם שום דמיון לאבנים בפה.
הבורגול…
מיכל שלום,
האם מדובר בבורגול שלם, במצבו הגולמי? התנסתי בעבר עם מתכונים שהולידו קובות במרקם אבן,האם אכן הקובות נימוכות בפה?
תודה סימה ובטח שאפשר להקפיא
עדיף לפני בישול ובלי רוטב.
אין צורך להפשיר. זורקים קפוא לתןך הרוטב ומוסיפים כמה דקות בבישול.
הקפאה
היי!!הפוסטים שלך כולם אבל כולם מדהימים!ניסיתי מספר פעמים והכל יצא כ"כ מושלם…
לגביי הקובות האם ניתן להכין את הקובות ולהקפיא?
לפעמים אין כוח לעמוד ולהכין הכל באותו הרגע רק לזרוק לרוטב ולהנות…
אשמח לתגובה
לטלי: בקובות יש לפחות פי שניים
יותר בצק ממילוי. מילוי מחצי ק"ג בשר מספיק למלא 30-50 קובות, תלוי בגודל שלהן.
אם יש לך ספק אפשר תמיד להכין קצת יותר מילוי ומקסימום לעשות ממנו קציצות 🙂
כמות הבצק
כמות הבצק נראית ענקית! האם היא מתאימה לתערובת מחצי קילו בשר? מחצי ק"ג יוצאות 50 קובות קטנות???
אני רוצה להכין את הקובה דלעת מחצי ק"ג בשר ונראה לי שזה יותר מידי…
לרותם: כל מקבבת והמתכון האישי שלה לקובה
מכיוון שלמדתי ממאסטרית שמקבבת שנים, נתתי את המתכונים שלה בנאמנות מלאה למקור.
יכולה להעיד שכולם טעימים ביותר ולא מצאתי סיבה לעשות בהם שינויים..
את בהחלט מוזמנת לנסות ולגוון על פי תחושותיך והעדפותיך. דווחי אם הצליח.
תוספת בהרט
שלום, מאוד אהבתי את הפוסט ואני רוצה להכין את הקובות כבר עכשיו. השאלה שלי היא לגבי תוספת הבהרט- בהרבה מתכונים ראיתי שמוסיפים את הבהרט העירקי לכל סוגי הקובות, רציתי לדעת למה יש הבדלה בין הקובה דלעת לאחרים בעניין התבלין? תודה
תודה על המתכון!!!
הקובה סלק ברגע זה נאכלת ויצא פשוט מצויין!!! איזה פינוק..
ליערה: לגמרי לא טפשי
בדקתי עם המומחית: קובה לטיגון בצק אחר לגמרי ואת אלה לבישול לא טוב לטגן.
אנחנו השתמשנו בבורגול עבה אבל גם דק יעבוד.
מרק הסלק והדלעת לא חמוצים בכלל. שווה לנסות
קובה
יצא מצוין. בעיקר הקובה סלק. היו ויכוחים מה גדול יותר פינג פונג או אגוז מלך אבל בכל מקרה הם יצאו גדולים יותר מזה ומזה. תודה רבה. מחכה לפוסט הבא!
שאלה קטנה ואולי מטופשת
באיזה בורגול משתמשים? דק או עבה? ועוד דבר.. אם אני רוצה קובה מטוגן? אפשר לעשות תערובת בשר ולהשתמש באותו בצק ולטגן? אני רוצה להכין גם בורגול במרק אבל אני לא אוהבת שהמרקים כל כך חמוצים..
לנועה: איך שתתחיל העונה.
מבטיחה
במיה
מתי יהיה המתכון לקובה במיה?? הוא המועדף עליי!
אשכנזייה שכמותי 🙂
במיה במיה ומה עם דל
אלופה! ואני עדיין מחכה למתכון לדל..
לשרי: דוקא ציינתי
2.5 כוסות מים כפי שכתוב במתכון
שלום מיכל
מאד מבקשת את הדרך ליצירת קשר עם הבדואי איתו טיילתם בירדן בפסח
תודה
גליה בר לוין קיבוץ שובל
קובה
מיכל, לא ציינת כמה מיים מוסיפים לתערובת הקובה
אוף-טופיק
נראה נפלא. בטח גם טעים.
מדוע אין RSS לעדכון פוסטים אוטומטי? אנא אפשרי את זה.
לעופר: בענייני מידת הכיסוי
של הסיר, זה הולך ככה:
מכוסה לגמרי זה כשרוצים לשמור מקסימום לחות בתוך התבשיל ולמנוע התיבשות, התאדות וצמצום יתר של נוזלים. כמו בבישול של דגנים כמו אורז או בורגול.
ללא מכסה בכלל זה כשאידוי וצמצום נוזלים הוא חלק מהתנאי לבישול נכון וטוב כמו בטיגון, צליה, השחמת בשר וכדומה. או כשרוצים לצמצמם ולהסמיך רוטב ולהעצים את טעמיו כמו רטבים לפסטה, שקשוקה, חריימה ודומיהם.
כיסוי חלקי או מכסה עם חריץ פתוח כשרוצים גם וגם: אידוי חלקי לצרכי הסמכה בלי הסמכת יתר או ייבוש של התבשיל. כך במקרה של הקובה: השאיפה היא לשמור על הנוזלים ולמנוע מהקובה להתייבש ולהשאר נטולת רוטב ובכל זאת לקבל תבשיל שהוא מרוכז בטעמיו ולא מיימי כמו מרק.
קשה לתת כללי אצבע למתי עושים מה. צריך לטעום, לבדוק ולתמרן בין מידות הכיסוי על פי מצב התבשיל והתוצאה הסופית הרצויה.
תודה תודה ושוב תודה…..!!!
אגב, פעם ממש מזמן ביקשתי שתכיני פוסט על כלים להכנת אוכל(מחבתות סירים- למה הכוונה סיר כבד ומה מומלץ שיהיה)….לקראת פסח האם אפשרי?
הזדמנות להתחדש ….
תודה
למיקי: להכין קובה
זה דוקא פחות מסובך ממה שנדמה. לוקח קצת זמן אבל הטכניקה די פשוטה והבצק נוח לעבודה. אין הרבה מקום לתקלות. שווה בהחלט לנסות
ללילך: לא שכחתי
אבל באמת לא הגעתי לזה, בין השאר כי ציוד הוא לא נושא שמאד מעסיק אותי. לפני פסח האופק קצר ועמוס אבל אעשה מאמץ להתפנות לזה מתישהו בהמש
תודה רבה אלופה!
מיכל,
עשית חסד גדול עימי.
אני לא עיראקי,אבל "מת" לעשות לבנת שלי קובה כזאת בדיוק כמו שאת מציגה.
הם אוהבות כמוני מאכלי עדות וכאן באת בדיוק בזמו.
תודה רבה!
ננסה בקרוב,אולי את הפעם הראשונה אנסה עם סאסי חבר יקר שאוהב כמוני לבשל לבנותיו ועיראקי משובח!
תודה,פוסט נפלא ובזמן!
יאללה בשמחות!
תודה!
לא הספקתי להודות לך אבל לאחרונה הכנתי את שתי הקדירות מהפוסט "מעשה בקדירה" ואת הגולש הנפלא שלך שפורסם בynet ובשלושת המקרים זה היה טעים לכל המשפחה באופן לא רגיל ולי היה כל כך כיף ונוח לבשל לפי ההסברים שלך. אני אכין השבוע את הקובות כמובן. תודה על כל המתכונים. את כולם אני שומרת כולל את הספר ארוחת ילדים שארוז כבר לבית החדש. כיף לקרוא את הסיפורים ולראות את התמונות ובכלל כיף שקופץ מייל ממך. זה תמיד מרגש לגלות מה יהייה הפעם…
תגידי את, את
זה לא חוקי מה שאת עושה לי!
לידיעתך, ביוני יש לי יומולדת ואני מתייצבת אצלך ללפחות שניים-שלושה פוסטים שאני לא עומדת בהם. בנתיים אני אשב. ואצום…
שאלה בקשר לכיסוי הסיר
כתבת שצריך לכסות את הסיר אבל להשאיר פתח קטן. מה הכללים לגבי הכיסוי של הסיר (כיסוי מלא, חלקי, או בכלל לא) האם יש הבדל בטעם, מתי צריך להשתמש בכל שיטה וכו'.
חוצמזה המתכון נראה מצויין ינוסה בקרוב.
נהדר! למי שאין ממי ללמוד – יש קורס!
קיבלתי ליום ההולדת מתנה מאח שלי קורס בישול ומצאתי שם (ספייסז) קורס קובה! בגלל שבאמת יש איזה מחסום של ללמוד ממתכון, ובגלל שלא היה בנמצא קרובה שתלמד אותי, הלכתי ולמדתי שם איך להרגיש את העיסה, איך ליצור את הקובות. זה באמת לא קשה, כמו שכתבת. יש שם שני קורסים עד כמה שזכור לי, גם מבושלים, גם מטוגנים, בכל מיני ורסיות. היה נפלא.
וכולי התרגשות שעוד מעט עונת הבמיה! מחכה בשמחה.
פסח שמח!
זה נראה יופי!
החלום שלי זה לעשות קובה לבד, הבעיה שזה נראה לי נורא מסובך ודורש המון זמן. המתכונים שלך דווקא משכנעים אותי שכדאי לנסות… טוב, נראה אם יהיו לי כוחות לזה.
בכל מקרה תודה על ההשקעה וזה נראה מצוין