הזמן עובר ובכל זאת מופתעת לגלות בכל פעם שהנה כבר נובמבר, בעצם דצמבר, לא, כבר ינואר. תכלה שנה וקללותיה, אבל נדמה שזו שהשארנו לכאורה מאחור מתעקשת להמשיך ולרדוף אותנו ביתר שאת, להעמיק את הכאב, את העצב, את היאוש, את הגעגוע, לא יודעת בדיוק למה. ימי שמש קרירים ונעימים מטשטשים גם […]
פקעות שומר הן מירקות החורף האהובים עלי. עם הגשמים הופכים גלדיהם החיוורים בשרניים ופריכים, תענוג לנעוץ בהם שיניים ולכרסם מלוא הפה. קצת לימון ושמן זית, כמה עלי נענע רעננים, פלחי הדרים או תפוח חמצמץ, ויש לכם סלט ללוות בו קדירות מהבילות או לאכול כארוחה קלה בפני עצמה. כשפקעות השומר באות […]
לכל הכותבים, השואלים, המוחים, המתעניינים ואלה שתהו האם ומדוע נשרו מרשימת התפוצה של הבלוג – צפירת הרגעה! נכון, לא הייתי פה אי אלה שבועות (טוב, חודשים) אבל לא עברתי לגור בתאילנד (הלוואי), לא הפסקתי לבשל וגם לא לכתוב. לפני כשלושה חודשים התחדשתי במדור מתכונים במוסף גלריה שישי של עיתון הארץ. […]
החורף (גם הישראלי, שרוב הזמן בעיקר מתחזה לכזה) הוא זמנם של תבשילי הקדירה כבדי המשקל, אלה שאוהבים עד מאוד את השהייה הממושכת בתנור החם, ממנו הם נשלפים כעבור שעות ארוכות כשהם שזופים, ריחניים ומעוררי תיאבון. בני הבית, ששהו במחיצת ניחוחות מלאי הבטחה, מתאספים בציפייה להרמת מכסה הסיר וחלוקת התבשיל המהביל […]
כזו אני – נצר למשפחת פרדסנים. חלק נכבד מילדותי עבר עלי בפרדס של סבא אריה במושב גן חיים. שורות שורות עמדו להם עצים שמחים ופוריים של תפוזי שמוטי אליפטיים ותפוזי ולנסיה עגולים – אלה למאכל ואלה למיץ, אשכוליות רגילות לצד ורודות, לימונים, חושחש או שניים שנזנחו בעת ההרכבה, מנדרינות דנצי […]
בין פורים לפסח, בואך תחילת האביב, מופיעים בשוק ראשי שום צעירים מחוברים לגבעולים ירוקים ריחניים. שיניהם הצעירות מתעגלות תחת מעטה לבן-סגלגל של קליפות עדינות. ערימות ערימות הם מונחים בשווקים, ניחוחם עז וטעמם עדין ורענן מזה של אחיהם היבשים מן השנה שעברה. מי שהולך איתי כבר כברת דרך יודע שאינני חובבת […]
השנה החלטתי להשאיר בגינה כמה פקעות של שומרים, לתת להם להגיע לפריחה ולייצר זרעים. לא פעם הזכרתי פה את חיבתי הרבה לעמודים הפורחים של שומרי הבר (אלה המקומיים וגם אחיהם היוונים) ולתרומה של זרעיהם וגבעוליהם לכל סיר, תבנית ומחבת במטבח שלי. ייבוא אישי שלהם לגינה הצליח הצלחה מסחררת בשנה הראשונה, […]
