יומולדת בחורף בסיומה של שנה שמעטות היו הסיבות לחגוג בה. אין לאן לברוח, השמיים סגורים למי שיחסיו עם אלוהים אינם קיימים או אינם מוגדרים. אני מברכת על קיומן של חברות חרוצות שיש להן ימי חופשה שחובה לנצל, אורזת תיק קטן ומפליגה דרומה אל נופי המדבר הקסומים, שאין כמוהם מרחיבי לב […]
לא, לא טעיתם, אתם במקום הנכון. אחרי עשר שנים של הגיגים, תמונות ומתכונים הגיע זמנו של הבלוג לעבור מתיחת פנים משמעותית. קצת קוסמטיקה, קצת יעול, קצת אור ונקיון והנה הוא לפניכם, כמו חדש. אולי יקח זמן להתרגל (לי זה קרה ברגע, מקווה שגם לכם), פה ושם יתכנו חריקות וזיופים קלים […]
שסק הוא הפרי של ילדותנו. זה שצמח על עצים בחצרות ולא ניתן היה לקנות אותו אצל הירקן או בשוק. מי שהיתה לו גישה לעץ משלו או של מי ממקורביו, זכה לקטוף מלוא החופן מפירותיו דמויי הטיפה, בוהקים למרחקים בצהוב-כתום, מעוררים תחושת חמיצות-מתיקות בפה עוד לפני שננגסה בהם נגיסה ראשונה. מי […]
במהותי אני אשה של קיץ. הכל אהבתי בו: שחייה בים ורביצה על החוף, שמש, בגדים קלילים, קמפרי צונן, רגליים שחומות, כפכפים וקפה קר. אך בשנים האחרונות הפך עבורי הקיץ לתסריט אימה של דביקות, הזעות ובעירה פנימית וחיצונית. אולי זו אני שהתבגרתי, אולי זה הוא שהפך אינטנסיבי עד בלתי נסבל. כך […]
במקרר שלי יש מדף שלם שמאוכלס צנצנות-צנצנות של ריבות פרי ברקיחה ביתית: אפרסקים, משמשים, תותים, שזיפים, תותי עץ, שסק, תאנים, תפוחים, תפוזים, תפוזי דם, פטל שחור, פטל אדום, גויאבות, דובדבנים חמוצים, קומקווטים, פיטנגו ואולי עוד כמה שמתחבאים הרחק מאחור. ולא שיש מי שבאמת אוכל את כל הריבות האלה. האיש והמתבגר […]
