כשמזג האוויר משתנה – השמיים מתבהרים והימים הופכים ארוכים וחמימים – נדמה שמשהו בי מתעורר ומלבלב, ממש כמו העצים והצמחים בגינה, והשינוי מורגש בכל, גם במטבח. פתאום מתחשק לי לערבב ירקות לסלט רענן כזה או אחר, לטפס במעלה הסולם לגינת הירק שעל גג החנייה וללקט מכל הבא ליד: קישואים פצפונים […]
יומולדת בחורף בסיומה של שנה שמעטות היו הסיבות לחגוג בה. אין לאן לברוח, השמיים סגורים למי שיחסיו עם אלוהים אינם קיימים או אינם מוגדרים. אני מברכת על קיומן של חברות חרוצות שיש להן ימי חופשה שחובה לנצל, אורזת תיק קטן ומפליגה דרומה אל נופי המדבר הקסומים, שאין כמוהם מרחיבי לב […]
בוקר לא מוקדם של כמעט סוף קיץ על מזח הדייגים בנמל של בארי, העיר השנייה בגודלה בדרום איטליה והגדולה בחבל פוליה. עיר שאפילו בזמן העמוס בשנה אינה מוצפת תיירים כמו יתר ערי האיזור, בשל המוניטין הקשוח שיצא לה, המזכיר את זה שדבק משך שנים באחותה הדרומית הגדולה ממנה – נפולי. […]
קרה נס ואנחנו בעיצומו של שבוע יחיד במינו ובמידת השיגרה שלו. 5 ימי לימודים למתבגר, 6 לנסיכה. האיש מתרגל נוכחות-נפקדות מפה ומשם, מנסה לתזמן נסיעת עבודה הכרחית בין כל החגים, המועדים, החופשות והארוחות. אני מנסה לצמצם פערי משימות, להזיע כמה שפחות ולסגור קצוות לשיפוצון מהלך אימה שאי אפשר להמשיך ולדחות. […]
