שבוע לפני פסח ותחושת החג חסרה. נדמה שהחג שמזוהה עם חירות, פריחה והתחדשות רחוק ככל שאפשר להיות מכל אלה. יותר מתמיד, אני דבקה במסורת מבית אמא וסבתא – מבשלת את מאכלי החג המוכרים ומשתדלת למצוא בהם מעט שקט נחמה. כבד קצוץ לפני החג היתה סבתא טילה שלי מחממת מחבת […]
סוף החורף מתקרב. השקדיות פורחות במלוא תפארתן, כמו המוני פרפרים צחורים ישובים על ענפים חומים מחוספסי קליפה. רקפות אחרונות, פרגים ראשונים, ניצני פריחת מרוות ירושלים שעליה כבר קשיחים מכדי לשמש למילוי, תפרחות שום משולש, מרבדי מצליבים בצהוב, ורוד ולבן, כליל החורש עוטה תפרחת בוורוד עז. האביב כבר מבצבץ בכל פינה. […]
הימים מתקצרים, הלילות מתארכים, חשיכה פיזית מתכתבת עם חשיכה רגשית. הסתיו הקיצי מתחלף בסתיו חורפי. גם למזג האוויר אין אמצע, רק נקודות קיצון. הזמן עובר תוך ציפייה דרוכה לבשורה מנחמת, להפוגה בחרדות הפרטיות והקולקטיביות. צעדה, עצרת, גלילה אינסופית במורד דפי הידיעות הדיגיטליים בתקווה למצוא קרן אור. גשם, רעמים, ברקים והלמות […]
הימים עוברים ותחושת המועקה איננה מרפה. כל כיוון שנבחן (אישי, ציבורי, מקומי, עולמי) בתקווה למצוא קצה חוט שפוי להיאחז בו, מוביל חזרה אל תהומות הדיכדוך והשבר. מטבח ומרחבים ירוקים, מאווררים ושקטים, הם עבורי מקומות של מפלט לרגע, עכשיו עוד יותר מאשר בימי שיגרה. אני מוצאת את עצמי מנסה להתמקד בעוד […]
פירות הקיץ מבעירים את השוק בצבעי להבה. אפרסק, משמש, נקטרינה, שזיף, סברס, פפאיה, מנגו, ליצ'י, עגבניה, פלפל, דלעת – סמוקי לחיים, בשרם צבוע בצבעי השמש שחיממה אותם עד בשלות מתוקה. עוד לא יולי והחום ההביל כבר קשה מנשוא, אבל בגבולות המטבח רבה השמחה. הגוף מבקש לעצמו ארוחות קלילות, רעננות. הנפש […]
למרות החורף הקיצי, הירקות עכשיו בשיאם. צרורות צרורות אני אוספת אותם מעל הדוכן בשוק, צבעוניים, פריכים, ראשיהם מעוטרים בעלים בוהקים בירוק. קולרבי, סלקים צבעוניים, צנוניות וצנונים, לפתות ושומרים, גזרים דקיקים בשלל צבעים, סלרי וכרישות דקות וחטובות, בצלים טריים ושומים ירוקים ראשונים שהולכים ומתעגלים לקראת הגעתם לבגרות אי שם לקראת חג […]
הדלעות בשיא עונתן. הן טריות, בשרניות, מתוקות ובוהקות בגוונים של כתום. בשנים האחרונות אפשר לפגוש בשווקים ובארגזי הירקות האורגניים יותר ויותר זנים של דלעת, כל אחת בגודל ובצבעים משלה, כל אחת ועדינות מרקמה. טריפולטאית, תאילנדית, יפנית, פרובנס, נפולי, ערמונים, דלורית ואפילו אחת תכלכלה יפהפיה שזכתה לשם המחייב כתר המלכה. כשהן […]
כמו בכל קיץ אני ממתינה בדריכות לחופשה המשפחתית בלסבוס. האי היווני השלישי בגודלו, זה שיש בוודאי יפים, נגישים ואף טעימים ממנו, אבל בשבילנו הוא מקום מוכר ואהוב, על נופיו עוצרי הנשימה, פשטותו החיננית, בני המקום מסבירי הפנים וטעמי האוכל שצריך רק להקפיד לא לטשטש או לקלקל. פעם ועוד פעם אנחנו […]
כמו הרבה סוגיות אחרות שמאפיינות את המציאות הישראלית, גם עגבניות הן עניין לא פתור. ארץ שלכאורה נועדה לספק ליושביה עגבניות שמש נפלאות, ארומטיות, מזני מורשת, עזי טעם, ריח וצבע, מוצאת את עצמה מצמיחה חיקויים נחותים, כמעט מעליבים, של המקור. כאלה שיאריכו אמנם חיים על המדף ויהיו זמינים כל השנה, אבל […]
משמשים בעונתם, מיתרונותיו הבודדים של הקיץ הישראלי ההביל. אט-אט הם מפציעים בשווקים. כמעט בוסריים, קשים וחמצמצים, נושאים ניחוח עדין, רמז לטעם העז שיפתחו בשבועות הקרובים לצד מתיקות נעימה, נטולת תוקפנות. משמשים של תחילת עונה הם בגדר הבטחה. אני עוברת ליד ארגזי המשמש בשוק, חופנת מהם בין כפות ידי ומריחה. מוכרח […]
