בכל מקום אני פוגשת אותם: גדולים, שמנמנים, פחוסים, בוהקים בירוק חיוור. ראשי כרוב מגושמי מראה רובצים בשדה זה לצד זה, ארוזים היטב במעטפת עלים נוקשים שמסוככים על ליבם הלבנבן כאילו באמת חלפה על פניו חסידה ארוכת מקור והטמינה למשמר תינוק בן יומו. כרוב ערבי, כרוב בלדי, מלפוף – חלק מהכינויים […]
השבוע זכינו בסופה מתויגת – שם, יחסי ציבור, אולפנים פתוחים – אמריקה. ילדים מצוננים, סירים מהבילים וגריפת מים בלתי פוסקת מהחצר שמסרבת להתנקז. להקת צבי הבית מתחבאת בשיריוניה ואין קולות הקשה מלאי תשוקה. הסלוקית מתחפרת עמוק בין כריות הספה ומסרבת, כאחרונת המתבגרות, לקום ולצאת אל הכפור. הטימסטר מתרוצץ בבית, נובח […]
פלוב, פילאף או אושפלאו – כולם שמות של אותו תבשיל, עם שינויים קלים שמקורם במטבח הספציפי בו בושלו. בוכרים, אוזבקים, אוקראינים ושאר עמי מרכז אסיה ומזרח אירופה – כל אחד יש לו גירסה משלו לתבשיל הזה, כולן כוללות נתחי בשר שמתבשלים בישול ארוך בחברת גזר, בצל, אורז ושאר נותני טעם. […]
החמין הזה נולד לגמרי במקרה, בהבזק של רגע, מתוך התפעלות עמוקה משלל ירקות השורש החורפיים, חובבי הקור, ירוקי העלים ופריכי הגוף, שהסעירו את דמיוני ועוררו חשק בלתי נשלט לרצף בהם תחתיתו של סיר גדול. אפשר היה להוסיף להם בשר או עצמות, אבל היתה לי תחושה שיהיה מעניין להשתחרר מקיבעון החמין […]
בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי מאפסנת סירים ותבניות לשהות ארוכה ומגבשת בתנור. אני אוהבת את הריחות הנפוצים בבית ומלבים ציפייה לבאות, את השיזוף העמוק שעוטף את התבשיל, את הקו השחום שמסמן את מפלס הנוזלים בתחילת הבישול, את המרקם הרך, המתמסר, מבלי שיהפוך דייסתי, את השלווה השוכנת בסיר שחלה בו […]
