השנה החלטתי להשאיר בגינה כמה פקעות של שומרים, לתת להם להגיע לפריחה ולייצר זרעים. לא פעם הזכרתי פה את חיבתי הרבה לעמודים הפורחים של שומרי הבר (אלה המקומיים וגם אחיהם היוונים) ולתרומה של זרעיהם וגבעוליהם לכל סיר, תבנית ומחבת במטבח שלי. ייבוא אישי שלהם לגינה הצליח הצלחה מסחררת בשנה הראשונה, […]
עכשיו הוא הזמן הכתום, זמן המשמש. הנה הוא כאן ולפני שבאנו על סיפוקנו כבר נעלם ואיננו עד שנה הבאה. "בוקרה פיל משמש" אומרים בערבית על משהו שאין יותר מדי סיכוי או ודאות שיתרחש, כי לך תבנה על המשמשים האלה שעוד יהיו פה גם מחר. צילום: רוני פרצ'אק בשבילי משמש הוא […]
א אי חולמת לחיות על אי, לאו דווקא בודד. הים, השמיים והמים מכל הכיוונים. פמיליאריות נעימה שיש לאן לברוח ממנה כשצריך. שקט, חופש וחיים בסלואו מושן. לסבוס – האי היווני השלישי בגודלו, קרוב לגבול עם טורקיה. פשוט ובסיסי, נטול בתי מלון מפוארים, מועדונים, אטרקציות אתגריות והמוני תיירים. אנשים פשוטים, חופים […]
מלחמות כבר לא קורות בקיץ, אפילו לנו קצת חם בשביל לכבוש (סי היימן, גיבור גדול). כבר אוגוסט, חצי קיץ מאחורינו והמלחמה הזאת קורה גם קורה אפילו שבאמת חם לנו בשביל לכבוש ולאבד כל כך הרבה בדרך. ואולי סופסוף המלחמה הזאת, שהטריפה לנו את הקיץ והקפיצה לשמיים את מפלס החרדות האישי והקולקטיבי, […]
סופשבוע של דכדכת עמוקה עבר עלי. כזו שאפילו שעות במטבח פלוס יין טוב וחברים אהובים לא הצליחו לגאול אותי ממנה. מצאתי את עצמי מתחפרת בעומקן של מחשבות מייאשות חסרות התחלה אמצע וסוף, כמו מבוך של מנהרות קטל מתוצרת חמאס. איכשהו, כמעט בכל סיטואציה, נוטה קו המחשבה שלי לעבור במטבח. חיילים […]
שישי בבוקר מול הים. בשוק שקט שאין בו זכר לטירוף הדביק של ימי שיגרה. כולם מתנהלים בשקט יעיל, מתעניינים איך עבר הלילה ואיך שרדו המגדלים מהדרום את ההפצצות שאחרי הדיבורים על הפסקת האש שהפכה למלחמה בהילוך מתקדם. בחנייה יש מקום בשפע. גם בדוכנים ניכרת הפחתה משמעותית. חלק מהצפוניים לא הגיעו […]
"ראיתי באינסטה שהכנת ריבת דובדבנים חמוצים" סימס לי מעצב העל "למה שלא תשתמשי בה לקרוסטטה?" כאלה הם חברי הקרובים באמת. מכירים היטב את מנגנוני ההפעלה שלי ויודעים בדיוק על איזה כפתורים ללחוץ ומתי. קצת חילופי דברים, התייעצויות, דמיונות ויאללה – קרוסטטה איט איז! קרוסטטה פרי-סטייל מפירות קיץ האיטלקים […]
