רוני פרצ'ק חברתי (אותה פגשתם כבר כאן וגם כאן) היא אשה שמוכרחה להיות בתנועה – לפרוס כנפיים בכל הזדמנות ולהיעלם למשך ימים, שבועות ואם אפשר גם חודשים, במקום כזה או אחר בעולם בו אפשר ללמוד דברים חדשים על דתות ותרבויות רחוקות, לפגוש אנשים לא שגרתיים ולהרחיב את תחומי המחקר והכתיבה […]
תבשילי קטניות – נזידים סמיכים ומתובלים במידה – הם בסיס משמח לארוחה. כשגשמים ראשונים מטפטפים, האוויר מקבל פריכות צוננת והשמש מקדימה לשקוע, זה הזמן למזוג לעצמכם קערית מהבילה, ללגום ממנה לגימות ארוכות ולספוג שאריות בעזרת לחם טרי בעל קרום מתפצח. רוב הקטניות דורשות תכנון מוקדם והשריה של כמה שעות טובות […]
אוגוסט הגיע מוקדם השנה, או שמא רק נדמה שמידות החום והלחות ממהרות לעלות, לטפס ולהכות ללא רחמים בחי ובצומח באשר הם? חם. חם מאוד. המזגן מזיע ממאמץ. בין גלי הים משתכשכות המוני מדוזות עוקצניות. האוויר אינו זז, גם ערבו של יום אינו מביא עימו מזור, בקושי הקלה קטנה. השהות במטבח […]
שעת בוקר מוקדמת יחסית בהרי ירושלים. אוגוסט בשיאו, השמש הקופחת מסתתרת מאחורי ענן מבורך. רוח ירושלמית נעימה מנשבת והמזג סביר בהשוואה להבל התל אביבי ממנו באנו. לרגע אנחנו מתמלאים אופטימיות, מניפים בידינו סלים ומזמרות ויוצאים ללקט שלהבות סומאק שצובעות באדום עז את העצים השיחיים בשולי הטראסות החקלאיות. דביקים הם אשכולות […]
חג רודף חג. עונה נמהלת בעונה. האיש חוגג 50. הטרום מתבגרת אוטוטו מגיעה למצוות. המתבגר לומד לבגרויות, מתייצב לצו ראשון ולומד נהיגה. אני עסוקה בלנסות להבין מתי ואיך כל זה קרה ולא מגיעה למטבח כדי להתנסות במיני מאכלים שמתרוצצים בדמיוני ומבקשים שוב ושוב להתממש בדמותה של ארוחה משפחתית. גם הסיניה […]
השכם בבוקר ראשון, בני הבית עדיין מכורבלים במיטותיהם ואפילו הסלוקית מסרבת להיפרד מהספה. רק אני, חרוצה שכמותי, בחרתי להתעלם מקיומו של החופש וקמתי מלאת מרץ ורוח ספורטיבית לשיעור פילטיס – ניעור חיוני לגוף ולנפש אחרי סוף שבוע של סידורי פוסט שיפוץ מסיבי ומאובק. בעיניים חצי פקוחות ומחשבות על קפה ראשון […]
בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי מאפסנת סירים ותבניות לשהות ארוכה ומגבשת בתנור. אני אוהבת את הריחות הנפוצים בבית ומלבים ציפייה לבאות, את השיזוף העמוק שעוטף את התבשיל, את הקו השחום שמסמן את מפלס הנוזלים בתחילת הבישול, את המרקם הרך, המתמסר, מבלי שיהפוך דייסתי, את השלווה השוכנת בסיר שחלה בו […]
הדרך לנצרת מבטיחה עוד יום של שמחות קטנות: זיתים לכבישה בכניסה לכפר יפיע, צרורות יפהפיים של עלי סבאנח טריים וקישואים פצפונים בשוק הגדול, מנקיש חמים עטורי זעתר וג'יבנה מידיה הטובות של תופינדה במאפיית משהדאווי, ביקור הצטיידות בקצביה של משפחת שתיווי לקראת הסירים של שבת וארוחת צהריים משובחת רוויית ערק אצל […]
החורף פה. הוא פה במלוא עוצמתו. קר וגשום בתל אביב ובכל הארץ. אירופה כולה קפואה ומושלגת. אפילו מיוון מגיעות תמונות פסטורליות של מרבדי שלג לבן לחופו של ים. עד נפולי הדרומית ברחתי רק כדי להצטייד בכפפות, כובע צמר וצעיף על מנת לשרוד בכבוד במעלה או שתיים פלוס מינוס (פרטים ותיאורים […]
ימים לא פשוטים פוקדים אותי מאז איבדתי בפתאומיות משתקת את אמא שלי. אולי יגיע יום ואוכל לכתוב על זה בהרחבה, בינתיים קר וגשם בחוץ ואני מוצאת נחמה במטבח, המקום היחיד בו אני מצליחה להיות אסופה וממוקדת, ממלאת סירים מחממי גוף ונפש – כמו מרק השעועית הזה, מתוגבר באטריות רכות ומבושם […]
