שבוע לפני פסח ותחושת החג חסרה. נדמה שהחג שמזוהה עם חירות, פריחה והתחדשות רחוק ככל שאפשר להיות מכל אלה. יותר מתמיד, אני דבקה במסורת מבית אמא וסבתא – מבשלת את מאכלי החג המוכרים ומשתדלת למצוא בהם מעט שקט נחמה. כבד קצוץ לפני החג היתה סבתא טילה שלי מחממת מחבת […]
שבוע הפסח, כמו כל אירוע יהודי אחר, מביא עימו שלל דעות וגישות – מחמירות יותר או פחות – בסוגיית מה מותר למאכל ומה אסור, איך מגדירים את גבולות גיזרת החמץ מול הכשר לעלות על שולחן ארוחות החג וימי חול המועד. לא גדלתי במשפחה דתית ואפילו לא מסורתית, אבל מנהג אי […]
חג האביב מתקרב ואיתו טרפת הבישולים לליל הסדר, שכמו כל ארוחת חג – ואולי אפילו קצת יותר – נועדה בהגדרה להיות מוגזמת. כשהיינו ילדות נתפס ליל הסדר כאירוע חריג אפילו בקטגוריית ערבי החג המוגזמים. תכונה גדולה הורגשה ימים ואפילו שבועות לפני – נעליים ובגדים חדשים נרכשו ונמסרו לתופרת או לסבתא […]
אם שמים בצד את מורשת הקרב, את חיכוכי השכנים, הפרעונים קשי העורף ושאר מרעין בישין – הרי שפסח הוא קודם כל חג האביב. פריחה, התחדשות, התעוררות והרבה צבע – כל אלה סממני חג מתבקשים, שהגיוני לצפות למצוא להם ביטוי בתקרובת שתעלה על שולחן החג. בקרב יוצאי אשכנז, אלה שבאו מארצות […]
חגים הם זמן של התכנסות משפחתית וחברתית סביב ארוחות ושולחנות חג עמוסים לעייפה בעוד ועוד מטעמים שהותקנו בהקפדה ובעמל רב. בין ארוחה מפוארת אחת לשנייה יש כמיהה להיות לרגע מסובין אל שולחן של חול אליו מוגשים מטעמים ביתיים שמזמינים לאכול בידיים, לטבול ללא מעצורים בקערית מרכזית, להעמיס מלוא הכף מתבנית […]
חג הפסח קורא לנו לעסוק ביציאת מצרים, באויבים רשעים, בקשיים ומבחני דרך, באותות ומופתים ובעוצמה אלוהית. אני בוחרת לעסוק בו דווקא באביב שנותן אותותיו בפריחה וצמיחה. בבית סבתא ואמא היה פסח חג של גפילטע פיש, כבד קצוץ, חזרת חריפה יותר או פחות, סלט תפוחי אדמה במיונז ביתי, מרק עוף מבעבע […]
השכם בבוקר ראשון, בני הבית עדיין מכורבלים במיטותיהם ואפילו הסלוקית מסרבת להיפרד מהספה. רק אני, חרוצה שכמותי, בחרתי להתעלם מקיומו של החופש וקמתי מלאת מרץ ורוח ספורטיבית לשיעור פילטיס – ניעור חיוני לגוף ולנפש אחרי סוף שבוע של סידורי פוסט שיפוץ מסיבי ומאובק. בעיניים חצי פקוחות ומחשבות על קפה ראשון […]
חודש מרץ רב הבלבול בעיצומו. החורף הישראלי, שמראש אינו מצטיין בהחלטיות רבה, מגלה סימני חולשה, מגמגם גמגומי פרידה ומתקשה לזקוף קומתו במאבק מול גלי החום הראשונים שמאיימים לסלקו חבוט ומושפל. אני נפרדת מיקירי ומתעופפת לצידו האחר של הכדור, אל הקיץ התאילנדי שמתחרה בבעירתו רק בפלפלי הצ'ילי הקטנטנים שתוקפים את החיך […]
בסיפורים שכולנו גדלנו עליהם, הרבה לפני שמצוקת הדיור עלתה לכותרות, נדל"ן היה עניין שבחירות רבות בצידו. על הדלת התנוסס שלט, לא היה שום מתווך בתמונה ומי שכיתת רגליו למצוא לו מקום שיוכל לקרוא לו בית בדק היטב את הקירות והמסדרונות אבל לא תקע יתד ולא פרק תרמיל עד שווידא שגם […]
לכאורה יום של בחירה היום. למעשה אין שום בחירה, רק חובה: החובה לבחור. ומי יודע – אולי בסופו של יום הייאוש יתחיל להיראות קצת יותר נוח. בינתיים הסקרים מנבאים כך או אחרת. הדיבור משתנה משבוע לשבוע. תקוות נמהלות בחרדות ובזווית העין נראים בכל רגע נתון שלטי חוצות עם פרצופים וסיסמאות […]
