נחתנו בעיר פז, בצפון מרוקו, אחרי שבוע מסעיר בשווקים של מרקש, אסווירה והאטלס הגבוה. רוויות חוויות, מראות, קולות וטעמים, קצת עייפות מהחום הכבד ומימים מלאי התרחשות, ובכל זאת נרגשות לקראת תגליות חדשות בעיר שנודעה במבוך סמטאותיה העתיקות והצרות, במטבח העילי שלה, במלאכות היד המסורתיות שעדיין מתקיימות בה כחלק מחיי היומיום, […]
לא נולדתי אל המטבח הטוניסאי, נישאתי לתוכו. כמו הרבה דברים טובים, קבלתי אותו בעסקת חבילה עם האיש שלי: גרגירי קוסקוס פצפונים, צחורים, אווריריים, טובלים במרק כתום מדלעת ומבושם בתבלינים. דגים חריפים מבושלים בלימון כבוש וזיתים, עם קצת מזל תצוץ ביניהם שחלה צפופת ביצים מתפצחות. מרמומה (מטבוחה טוניסאית) ריבתית עמוקת צבע […]
השמן ממילא נשפך כמו מים, משפחות גרעיניות יותר או פחות מתכנסות לאור שלהבות נרות מרצדות בחנוכיות, מנסות להכניס מעט אור הביתה בתקופה בה נדמה שהאופל שולט בכל. אין שלג בחוץ אבל האוויר נקי ובקצות היום מורגשת קרירות פריכה המרעננת את הגוף עם כל נשימה. עם הקור מגיעים בני משפחת המצליבים […]
תושבי דרום איטליה ידועים בחיבתם לאוכל מטוגן. מי שימצא עצמו משוטט בשעת טרום צהריים ברחובות נפולי, בארי או קטניה יוכל לנתב דרכו אל ארוחתו על פי ניחוחות השמן המבעבע בתוכו מקפצים מיני בצקים, עם או בלי מילוי, משתזפים לאיטם עד שנשלפים מתוכו שחומי מעטה פריך. הבזק של מלח או סוכר, […]
חודש דצמבר פותח כל פעם מחדש את הדיון בנושא למי יש את החגים הכי שווים. איך לומר זאת בעדינות? אנחנו לא בהכרח יוצאים כשידנו על העליונה. אני יודעת – זה קצת לא כוחות – שהרי אין ילד שלא חולם על עץ כריסמס זקוף, מקושט לתפארת בכדורים מנצנצים ואורות מהבהבים, מתחתיו […]
