אל תגידו שלא היתה פה מראש אזהרת אובססיה. משמשים ואני זה הכל או לא כלום, וכרגע זה בהחלט הכל. החיפוש אחר משמשי המיסטקאווי – אלה הקטנים, הבהירים, סמוקי הלחיים שנקראים גם בלדי – הסתיים בניצחון, כלומר בעשרה קילוגרמים בשלים ומבושמים שחזרו איתי מיפו הביתה. ביקור בנצרת כעבור כמה ימים הציב […]
בדיוק עכשיו, ממש ממש השבוע, זה הזמן של המשמשים הקטנים הלבנים, בעלי הלחיים הסמוקות. אלה שאוכלים אותם בשיא בשלותם וטעמם – אין די מילים לתאר אותו – מתוק, חמצמץ ומבושם לכדי שלמות. איך אני יודעת שזה בדיוק עכשיו, השבוע, שהמשמשים האלה מצופים להפציע בשוק? כי כבר כמה שבועות אני מסתובבת […]
במרפסת רחבת ידיים הצופה אל שדה אורז ארוך גבעולים בוהקים בירוק זרחני, אנחנו מוחים אגלי זיעה, מנסים להצטנן בלגימת בירה קרה שנמזגת כמנהג המקומיים אל כוסות מלאות קוביות קרח. שעת בוקר בכפר פונג קום צפונית-מזרחית לעיר צ'אנג מאי. עדיין מוקדם אבל החום גבוה והאוויר היבש מכביד על הנשימה. הקיץ התאילנדי […]
עוד לא נאכלה המופלטה האחרונה וצפירת הזיכרון של יום השואה כבר נישאת באוויר. רצף של אירועים משפחתיים וגלובליים גורם לימים להרגיש כמו חודשים ולשבועות לרדוף זה את זה כמעט ללא סממנים מבדילים. הביקור שלי בתאילנד (עליו הבטחתי להרחיב פה ועוד לא התפניתי) מאיים להפוך לזיכרון רחוק והדרך היחידה להשיבו לכאן […]
תפוחי אדמה הם אהבה גדולה וישנה שלי. בכל צורת בישול והגשה מוכנה לאכול מהם עוד ועוד: צלויים, מטוגנים, מעוכים לפירה, מבושלים, קרים בסלט, שרופים במדורה. ואם יש לצידם חמאה רכה או שמנת חמוצה – מה טוב. כי אפשר להוציא את הבחורה ממזרח אירופה אבל אי אפשר להוציא את מזרח אירופה […]
אמצע שבוע בסתם יום של חול, שום חג עוד לא נראה באופק ואפילו לא רמז ליורה המיוחל. אני אורזת את הטרום מתבגרת שלי (ששמחה לזכות מן ההפקר ביום נטול לימודים) ונוסעת לבלות יום במטבח של סבתא עליזה בכפר אוריה. ראש השנה מתקרב ואני נחושה סוף סוף לשחזר את תבשיל החג […]
חלק נכבד מהשנתיים האחרונות ביליתי בנצרת, במטבח הביתי של משפחת ספדי. מה שהתחיל במפגש חברתי מקרי וטעים ביני לבין השף דוחול ספדי הפך לאט-לאט לחלום שמתגשם ונגמר בספר שיצא לאור בשבוע שעבר. קשה לתאר במילים את עוצמת החווייה האישית שלי מתהליך העבודה על הספר הזה ואת גודל ההתרגשות שלי עם […]
במהותי אני אשה של קיץ. הכל אהבתי בו: שחייה בים ורביצה על החוף, שמש, בגדים קלילים, קמפרי צונן, רגליים שחומות, כפכפים וקפה קר. אך בשנים האחרונות הפך עבורי הקיץ לתסריט אימה של דביקות, הזעות ובעירה פנימית וחיצונית. אולי זו אני שהתבגרתי, אולי זה הוא שהפך אינטנסיבי עד בלתי נסבל. כך […]
שעת ערב מוקדמת בתל אביב. אני מטפסת בסולם אל הגינה שעל גג החניה שלנו. גם עכשיו, כשהשמש מתחילה לשקוע, החום והלחות שאין מהם הפוגה מזכירים מאוד את בנגקוק. אני סוקרת במבטי את התבלינים והירקות התאילנדים שהתאמצתי לקבץ, עוד דרך לתעל כמיהה וגעגועים אל הארץ הרחוקה ומטבחה, שכבשו אותי בסערה שלא […]
חודש יוני מביא איתו חגיגות יומולדת לנסיכה שלי (שמחליפה קידומת השנה בלי לראות בזה סיבה לעצב קל שבקלים) ועוד המון דברים טובים שעונתם קצרה מאוד. רגע הם פה ובשני נעלמו ואינם: משמשי בלדי קטנים ובהירים, תותי עץ נוטפי מיץ שחור, אשכולות של ענבי בוסר שיצטרפו בשמחה לתבשילים, מנגו ירוק לעמבה […]
