עבור לא מעט אנשים ריבת שזיפי שגיב הידועה גם בכינויה ריבת פובידל היא הריבה של ילדותם, זו שתמיד היתה בבית, עמוקת טעם וצבע וסמיכה כמעט כמו רכז. ריבת השזיפים של ילדותי היתה ריבת שזיפי סנטה רוזה מלאי עסיס שהיתה סבתא טילה קוטפת מהעץ הגדול בבוסתן שלה – צבע היין, החמיצות […]
שזיפים אינם מהפירות האהובים עלי למאכל, אבל אלה האליפטים, שקליפתם כמעט כחולה ובשרם צהוב חלמוני, קורצים לי בהמוניהם מתוך ארגזים ומעל גבי הדוכנים בשוק כמו אומרים "איך תעמדי בפנינו, יפים ומלאי הבטחה?". שגיב קוראים לזן השזיפים שחותם בפירותיו את הקיץ. נדרש מזל על מנת לפגוש פה ושם אחדים שיש בהם […]
בחצר של סבא וסבתא שלי צמחו עצי שזיפים מחמישה זנים שונים בצורתם ובטעמם, כולם כאלה שלא יצא לי לפגוש מאז בשווקים או במטעים: שזיפי סנטה רוזה באדום יין, שאיבדו מחמיצותם רק כשהגיעו לבשלות שיא. שזיפי אוגדן צהובים ומלאי מיץ. שזיפי קלסי ירוקים כהים, מוצקים ומתוקים. שזיפים קטנים בירוק ואדום (שמם […]
בחצר של סבא אריה וסבתא טילה בכפר סבא גדלו לאורך השנים לפחות שישה זנים של שזיפים. באמצע הדשא הגדול, עליו אהבנו להתגלגל ולרוץ בין זרנוקי המים של הממטרות שציקצקו בהתרסה תוך כדי סיבוב והשפרצה, עמד עץ הסנטה רוזה הגדול. שזיפיו הבשלים שצבעם יין עמוק הגירו מיצים שזימנו אליהם דבורים וצרעות […]
יוון, אירועי פתיחת שנה ושלל הפקות משפחתיות גרמו לי להיעדר בצער רב משוק שישי בבוקר שממלא את הבית בירקות ופירות טריים מאין כמוהם ואת המחשבות בשלל עניינים שמתחשק לי לבשל. אצל הירקן השכונתי דועך הקיץ לאיטו והסתיו נותן אותות ראשונים בדמות גויאבות עזות ריח, אשכולות של תמרים כתומים קשים כאבן […]
