פירות הפטל בשיא עונתם, בוהקים בגווני אדום עז עד שחור עמוק, יפהפיים, מלאי עסיס חמוץ-מתוק. מה עושים עם פירות הפטל? אוכלים מהם כמה שרק אפשר, מפזרים על גבי תלולית יוגורט צונן או לצד ערימת פנקייק בדבש וחמאה. משלבים במיני מאפים רכים או פריכים. רוקחים לריבה או צ'טני שיאפשרו ליהנות מטעמם […]
אף אחד לא שאל אותי אף פעם מהו המאכל שאקח איתי לאי בודד, זה שאבקש לעצמי רגע לפני שנפרדת מהבית ומהמטבח, זה שאהיה מוכנה לאכול כל יום עד סוף חיי. אבל אם מישהו יחליט לשאול אותי את אחת השאלות האלה, אני יודעת את התשובה ואין לי לגביה צל צילו של […]
פירות הקיץ מבעירים את השוק בצבעי להבה. אפרסק, משמש, נקטרינה, שזיף, סברס, פפאיה, מנגו, ליצ'י, עגבניה, פלפל, דלעת – סמוקי לחיים, בשרם צבוע בצבעי השמש שחיממה אותם עד בשלות מתוקה. עוד לא יולי והחום ההביל כבר קשה מנשוא, אבל בגבולות המטבח רבה השמחה. הגוף מבקש לעצמו ארוחות קלילות, רעננות. הנפש […]
דלעות קיץ טריות, כתומות ומתקתקות. נפלאות לצלייה בתנור, לאכילה בכפית כמו שהן או בחברת רטבים פשוטים (ראו פוסט משבוע שעבר לשני כיוונים טעימים). ואם כבר צולים דלעת ואוספים בכף את בשרה הרך, אפשר וכדאי לשלב אותו עם גבינת ריקוטה עדינה ולמלא בהן כיסוני בצק קטנטנים ושמנמנים שישמחו להשתכשך בשלולית חמאה […]
הדלעות בשיא עונתן. הן טריות, בשרניות, מתוקות ובוהקות בגוונים של כתום. בשנים האחרונות אפשר לפגוש בשווקים ובארגזי הירקות האורגניים יותר ויותר זנים של דלעת, כל אחת בגודל ובצבעים משלה, כל אחת ועדינות מרקמה. טריפולטאית, תאילנדית, יפנית, פרובנס, נפולי, ערמונים, דלורית ואפילו אחת תכלכלה יפהפיה שזכתה לשם המחייב כתר המלכה. כשהן […]
כמו בכל קיץ אני ממתינה בדריכות לחופשה המשפחתית בלסבוס. האי היווני השלישי בגודלו, זה שיש בוודאי יפים, נגישים ואף טעימים ממנו, אבל בשבילנו הוא מקום מוכר ואהוב, על נופיו עוצרי הנשימה, פשטותו החיננית, בני המקום מסבירי הפנים וטעמי האוכל שצריך רק להקפיד לא לטשטש או לקלקל. פעם ועוד פעם אנחנו […]
הרעיון לרקוח מיני מרקחות פרי בקדירה בתנור במקום בסיר כבד על הגז נולד בהשראת מיכל חביביאן – חקלאית (מבעלי משק חביביאן בעמק האלה – משק ביו דינמי שמגדל ירקות אורגניים מהטובים שיצא לי לטעום), טבחית יצירתית ובאופן כללי אשה שיש הרבה מה ללמוד ממנה. התהליך הוא פשוט ואינו דורש כמעט […]
כמו הרבה סוגיות אחרות שמאפיינות את המציאות הישראלית, גם עגבניות הן עניין לא פתור. ארץ שלכאורה נועדה לספק ליושביה עגבניות שמש נפלאות, ארומטיות, מזני מורשת, עזי טעם, ריח וצבע, מוצאת את עצמה מצמיחה חיקויים נחותים, כמעט מעליבים, של המקור. כאלה שיאריכו אמנם חיים על המדף ויהיו זמינים כל השנה, אבל […]
גם המשמשים הטעימים והארומטיים ביותר ירוויחו מחשיפה לחום. תנור, טאבון או סיר ונוכחות עדינה של סוכר יהפכו אותם מרוכזי טעם, מבושמים עוד יותר ובעלי חמיצות נעימה ומרעננת. כשהם מוכנים – בשרם מזוגג וכנוע בדיוק במידה, משתכשך בהנאה בסירופ עדין – הם הזמנה פתוחה לשילוב במיני מאפים מהירים או לשמירה במקרר […]
עם משמשים צריך מזל. חלקם נראים נפלאים אבל מאכזבים בטעמם או במרקמם. אחרים נראים קשים או רכים מדי, שלא לומר קצת כעורים, אבל בנגיסה ממלאים את הפה מתיקות מבושמת. אני כאמור נוטה להגזים בקניית משמשים, אבל יודעת ביני לביני שכולם ייאכלו בדרך זו או אחרת, מבלי שימצאו את עצמם במגירת […]
