השבוע עבר בסימן חידקים. דלקת גרון ואנטביוטיקה בצבעי ורוד ולבן, נוזל ומוצק לכולם. כאבי בטן וחוסר תיאבון כללי ואפילו דלקת עיניים קשה לסאלוקית. חוסר ההתאמה בין הקיץ שבחוץ למחלות שבפנים היה בלתי נתפס. הגינה פורחת במרבדים סגולים של מרווה, רוזמרין ולוונדר ומפיצה בישום עז של פרחי הדרים קטנים ועוצמתיים. אין […]
יש ירקות ופירות שאנחנו מדברים עליהם בגוף זכר אבל מהותם לגמרי נשית. חציל הוא אחדמהם. בחוץ קליפה עם ברק לכה סגול-שחור וחמוקיים מתעגלים יותר או פחות, בפנים שחלה יצרנית ופוריה, ממנה ינבטו המוני תינוקות חציל מדושנים ורכים. האיטלקים, שאין כמוהם מבינים רכות נשית מהי, קראו לזני החצילים שלהם בשמות כמו […]
משלוח מנות הוא מנהג מקסים בעיני. כלכך מקסים, שבמידה כזו או אחרת אני מוצאת את עצמי מיישמת אותו כל השנה. למי שכמוני, מוצא את פסגות האושר שלו בהאכלת אנשים, כל ביקור אצל חברים או בני משפחה אהובים הוא הזדמנות למשלוח מנות קטן: צנצנת עם זיתים, לימונים כבושים או מלפפונים […]
יש משהו מאוד אנושי בדלעת. אולי זה הגודל שלה, אולי החמוקיים המלאים שמשדרים רכות וטוב מזג של דודה שמנמנה. אולי אלה הפרצופים שמפסלים ממנה ילדים שזכו בחגים שיש בהם מוטיבים מקושטים עם המון דמיון וצבע, ואולי זה בכלל המקום שלה באגדות שגורם לי לרצות להיכנס אל בטנה ולהפוך לנסיכה בדרכה […]
יומולדת 44 היה ממש מעבר לפינה ומרוב הדחקה לקח לי רגע להיזכר במספר. הכי משמח יהיה לחגוג בלונדון. רק אני והוא, כמו פעם. לונדון היא העיר שלי. הגעתי אליה בעקבות האהבה, אחרי שנה על הקו. הוא בקאו-קרוס ואני ברמת החי"ל. בדירת גג מדוגמת בקלארקנוול, שהשאירו לנו למשמרת זוג איטלקים נוטפי […]
אהבה ותמיכה, בית חם, אוכל של אמא, טעמים וריחות מוכרים, ארוחות משפחתיות. אלה החומרים שעושים ילדות מאושרת, שמצמיחים ילדים בריאים בגופם ובנפשם, ילדים שגדלים בידיעה ובביטחון שהם מוקפים בחומת מגן של מבוגרים אוהבים ודואגים, שבבוא היום יפתחו בה שער אחרי שער אל העולם הבוגר שמחכה להם בחוץ. העולם בתוכו יידעו […]
אני לא זוכרת איפה פגשתי בפעם הראשונה אטריות סובה, אבל כבר שנים הן אורחות קבועות במטבח שלי בווריאציות שונות. לטובת מי שלא מכיר, סובה הן אטריות חומות בהירות, שטוחות ודקות, שאם מסתכלים עליהן מקרוב, יש להן נקודות פצפונות בחום כהה יותר. הצבע והניקוד הם רמז למרכיב העיקרי בסובה: קמח […]
סלק הוא שרש עם יכולות פיתוי גבוהות. ערימה של סלקים בשוק, עם או בלי העלים המסורגים בוורידים אדומים, הם כמו לחיצה על כפתורי היצירתיות הקולינרית שלי. משהו בצבע העז שמסתתר בביישנות מתחת לקליפה החומה כמו לוחש לי: "באתי ממעמקי האדמה, אפוף מסתורין וריח של רגבים לחים. בתוכי מתחבאת שמחה עצורה […]
בשבועות האחרונים אני מסתובבת בשכונה הפרברית והשלווה בה אני חיה ומכל חצר מחייכים אלי עצי הדר עמוסי פרי. אשכוליות מסנוורות בצהוב, תפוזים בשלים בכתום עז, לימונים צהובים ובשרניים שנראים כאילו קפצו לביקור פתע מסיציליה, קומקוואטים קטנטנים שעושים חמוץ בפה וגם חושחשים מפתים שיתגלו כמרים מאוד למי שיעז לחמוד אותם […]
כשהייתי סטודנטית בירושלים, חיכיתי בקוצר רוח לסופי שבוע, אז אוכל לעשות סופסוף את הדרך לתל-אביב, להפשיר ליד הים ולפגוש משפחה וחברים. בדרך ליציאה מהעיר היתה לי עצירה קבועה בשוק מחנה יהודה. הייתי מחנה את האוטו, מדלגת בזריזות ובדבקות של טיל מונחה מטרה אל דוכן הדגים המלוחים ומבקשת מהמוכר לארוז לי […]
