דצמבר. עוד שנה אזרחית מתקרבת לקיצה. העולם כולו עטוף במעילים ומתכונן לימי הכריסמס המשפחתיים-חגיגיים. רצף ארוך של ארוחות חורפיות שבושלו משך שעות על הגז ובתנור, תובלו ובושמו ביד נדיבה וכל ייעודן לשמח, לחמם וליצור אווירת התכנסות ורביצה משותפת לפני ואחרי. ואצלנו? שמש. המעלות בצד הגבוה של הסקאלה. ימי גשם בודדים […]
בימים של שיגרה שמן עמוק לטיגון איננו מראה נפוץ במטבח שלי. משמין, לא בריא, מסריח ובאופן כללי מיותר. ואז מגיע חנוכה ושובר באחת את חרם הטיגון, כי באמת חנוכה ללא לביבות וסופגניות איננו חנוכה. נכון שבבר לחם מוכרים סופגניות נפלאות ונכון שהן נחטפות כל כך מהר שיש סיכוי פעם […]
בוקר שישי חורפי. המתבגר הקדים לצאת אל הגשם למלא את חובתו האזרחית במשמרות הבטיחות. הנסיכה והאיש מכורבלים בין השמיכות אחרי לילה של כאב אוזניים בלתי צפוי. הסלוקית פרוסה בין הכריות הרכות על הספה ולא מעלה בדעתה לצאת אל צינת הבוקר שאורבת לה בחוץ. במקום רעשי המראה של מטוסים מפלחים את […]
שישי בבוקר, שוק הנמל הומה כרגיל. נדמה שפניקת האזעקה מהערב הקודם נמחקה כלא היתה. ובכל זאת בין מישושי הירקות מחליפים כולם עם כולם חוויות ותובנות מליל אמש. הסמול-טוק בין פרצופים קבועים ומוכרים משני צידי הדוכנים נודד מסלקים וכרישות לקולות נפץ ומרחבים מוגנים. התל אביבים מתקשים להשלים עם העובדה שגם הם […]
החורף הפתאומי תפס אותי בעיצומן של חגיגות יומולדת. המתבגר חגג 11 בחברת אסופת מתבגרים ארוכי גפיים ומתבגרות מתוחות עור ושופעות נעורים (מדהים ומפחיד כמה מוקדם הן הופכות היום לנשים קטנות, יפהפיות ומודעות לעוצמתן) לצלילי מוסיקה קלוקלת וסיבובי בקבוק לאמת-או-חובה. אני, יחד עם כולכם, חגגתי שנתיים לעלייתו לאוויר של הבלוג הזה […]
שבת בבוקר. השיפוץ נגמר. המטבח שלי חזר לאיתנו. הילדים הודיעו שאם זה תלוי בהם אפשר לא לאכול בחוץ יותר לעולם. מוסיקה לאוזני. בעודי רצה את ריצת הבוקר שלי בפארק (הרגל חדש ומענג שמנסה להפוך להתמכרות, בינתיים די בהצלחה) הרצתי בראש תפריטים אפשריים לארוחת צהריים משמחת. מלאת מרץ ואנדורפינים, התארגנתי ויצאתי […]
הכי בעולם מתחשק לי עכשיו לעזוב הכל ולברוח לים. הלחות והחום בחוץ מכים בי בהתרסה. הבית משתפץ אחרי פוגרום של נזילות מהאמבטיה שחירבו את תקרת הגבס בסלון וחייבו את החלפתה. הילדים בשיגרת ביה"ס, האיש בעבודה, הסאלוקית ואני נעות מתוסכלות בין יריעות ניילון ללוחות גבס והרבה אבק, כשברקע רעשי קידוח, שיוף […]
את הזיתים הנבאליים היפהפיים האלה קטפנו בכרם הביתי של יוסי ורגינה מאחוזת השחר בכליל בגליל, אצלם בילינו כמה ימים מחופשת החגים האינסופית. יפה שם בכליל. בתי האבן המבודדים שחלקנו עם חברים עומדים בקצה הצוק, מציצים אל ערוץ נחל יחיעם שמתפתל מתחתם, צופים אל הכפרים ג'וליס וירכא שגולשים במורדות ההרים ומרחיקים […]
חברים, החגים מאחורינו! תודו שאין חגיגיות גדולה מזו שאחרי החגים. פסק זמן מבורך מארוחות, טיולים, משפחה, חברים, שמש, גשם ומה שביניהם. כל הדברים הטובים כל כך, ובלבד שיבואו במינונים שניתן להכיל. זכר השווארמה המשובחת של מורד כארם מכפר יאסיף (מבטיחה פרטים מלאים על הביקור הזה בשבועות הקרובים) נישא עדיין […]
שעועית לימה (או בובס כמו שקוראים לה פה לפעמים) היא האחות הגדולה והפחות פופולרית במשפחת השעועית עתירת הגדלים והצבעים. אין לי מושג למה. תהליך ההשריה והבישול שלה לא ארוכים יותר משל אחיותיה ובטעמה היא בעיני מהמשובחות במשפחה. רכה ודייסתית או מוצקה עם נגיסות – יש לה טעם עדין ומתיקות […]
