לבנה היא גבינה מאד חביבה. מאז ומעולם היה בה בעיני סוג של פיתוי. פיתוי שנגמר בדרך כלל באכזבה עמוקה. יותר פעמים מאשר לא, חלמתי על לבנה וקבלתי משחה דלילה מדי, חמוצה מדי, בעלת מרקם של סיד, עשויה מחלב פרה ללא ניחוחות עיזים או כבשים שהם מהות טעמה המיוחד. גם לבנה […]
פוסטים אחרונים
דפדוף חגיגי / לזניה
אי שם בפרה-היסטוריה חגגתי יומולדת 20. הייתי אז חיילת צעירה ונמרצת שמעבירה את ימיה בהדרכת טיולים בגליל ומשקיפה בזמנה החופשי על הים של אכזיב שמציץ מחלון חדר השינה שלה. "מה להכין לך לכבוד היומולדת? מה הכי מתחשק לך?", שאלה אמא שלי בשיחת הכנה טלפונית, כי כבר אז ידעה שאוכל […]
שוחה באדום/ רוטב עגבניות צלויות
קורה שהדברים הכי טובים נוצרים לגמרי במקרה, שלא לומר בטעות. לפעמים הקסם קורה בכזו מקריות שלא מתפנים לשים אליו לב. כך קרה שכבר כמה שבועות מתגלגלות לי בין הידיים עגבניות שהבשילו טרם זמנן או נקנו ברגע של חולשה, כשאחיותיהן הוותיקות עדין ממלאות את הקערה במטבח וביחד הן הרבה יותר ממה […]
פריקה שואו
את הפריקה הטרייה הראשונה שלי קניתי לגמרי במקרה, לפני לא מעט שנים, אצל ירקן קטן בשוק של נצרת. אחרי העטאייף הממכרים של אבו-אשרף לארוחת בוקר, ריחות התבלינים והקפה במטחנת אלבאבור העתיקה ושאר ירקות ופירות שבחרתי בקפידה מתוך ערימות שכמוהן לא נצפו בתל אביב מאז סגירתו של שוק תמר ביפו, […]
מתיקות מפולפלת
לאחרונה יוצא לי לפגוש את אלה בכל מקום: הם קטנטנים, אפילו פצפונים. יש להם צבע אדום עז בוער ומתריס. אין להם גרעינים והם מתוקים כמו סוכריה קטנה ומבריקה. למרות שפלפלים מתוקים (בניגוד לאחיהם החריפים אש) הם לא אורחים נפוצים המטבח שלי, מצאתי את עצמי ממלאת בהם קופסאות מתוך הבנה עמוקה […]
כדורי טלה, על שום מה ולמה?
יש עוד יותר משבוע עד ליל הסדר וכבר אני משחקת בהכנות לחג. מעמידה סירים של מרק, מכדררת קניידלך רכים שיתפחו בגאווה בתוכו. טוחנת תמרים ואגוזים לחרוסת וסלקים לחזרת סוחטת דמעות. אפילו את הזרוע מהמרק צליתי רגע בתנור שלא תיראה אפורה ועצובה בצלחת הפסח שתעמוד במרכזו של ליל הסדר החגיגי […]
הפרעת ריכוז/ עגבניות מיובשות
תחשבו על עשרה ילדים שאתם מכירים ותגידו לי: מה הסיכוי שאף אחד מהם לא מגלה סימנים כאלה או אחרים של הפרעת קשב וריכוז? מדובר באחד המאפיינים הבולטים של דור הילדים שלנו, הדור המאותגר מכל כיוון בכל כך הרבה גירויים שבאמת לא ברור איך אפשר להכיל את כולם ולהישאר קשובים ואסופים. […]
ליבי במזרח. לונדון
כמו שכתבתי פה לפני שנתיים (איך הזמן טס), לונדון היא עבורי בית שני. גם השנה בחרנו האיש שלי ואני לבלות בה ביחד סופשבוע ארוך ורגוע עם כמה שפחות תכנונים וכמה שיותר בילויים רוויי אלכוהול ואוכל משובח. ברגע האחרון, ממש לפני סגירת המזוודה, גילתה לי הילה חברתי המעודכנת ורבת הטאץ' […]
טעם של החמצה
כל עדה, כל עם והחמוצים שלהם. כולם מבינים שצריך את המשהו הנגיס הזה שנותן קונטרה לתבשילים, משלים את לגימת האלכוהול וסוגר את הפינה כשרוצים כירסום לא מחייב ומעורר תיאבון. עכשיו העונה של הירקות הפריכים והנגיסים שהופכים בקלות לחמוצים מושלמים: גזר, סלרי, כרוב, כרובית, לפת, קולורבי, מלפפון – מה שמתחשק. […]
פלאפל קינואה
יום חמישי בשבוע. עדיין מנסה לנחות מארבעה ימים מושלמים בלונדון (פרטים מלאים בשבוע הבא. מבטיחה) שהתמוססו אל תוך שלושה ימים של דלקת קלה אך עיקשת באוזנה של הנסיכה. בסיר אחד מתבשלת קינואה לנטולי הגלוטן שבינינו (דיאטה חדשה-ישנה שהתאזרחה בחייו של האיש שלי ומאיימת להישאר). בסיר השני מתחמם ראגו בולונז […]