פוסטים אחרונים

כבוד לעדה / טחינה מתובלת מבוטנים

  האיש שלי תמיד אומר שאיך שמגיע פסח, נגמרת השנה. ואכן, כל שנה, מיד אחרי ליל הסדר, מתחיל מיקס מבלבל של שבתות, מועדים וחגים, חופשות ונסיעות. מעט מאוד ימי שיגרה והמון שבועות שלא ברור איזה יום פותח אותם ואיזה מסיים. אצלנו מתוספים לכל אלה גם אירועי בית מארח כיתתי וימי […]

ביקור בירדן ועוף בדואי צלוי על גחלים

"מה אתה אומר על נסיעה לירדן בפסח?", שלפתי מול האיש שלי בטון הנונשלנטי ביותר שיכולתי לגייס. הוא לכסן אלי מבט של "מאיפה-לעזאזאל-הבאת-את-ירדן-עכשיו", שתק כמה שניות ובתום שיח פנימי מהיר משך בכתפיו וסינן "יאללה, למה לא?". למחרת החג הראשון ארזנו ציודינו, מצאנו בייביסיטר ראויה לסלוקית ושמנו פעמינו אל המדבר הגדול, כי […]

ממולאים

השוק קובע: עלי סלק ממולאים

מה עושה שוק אחד לשווה יותר משווקים אחרים? יש לכם יום שלם לשמוע את תשובתי המנומקת? הנחתי שלא. אז אומר בקצרה: שוק טוב הוא מבחינתי שוק שמספק בנוסף לסחורה טרייה ונפלאה גם הרבה השראה. שוק שאפשר לבוא אליו עם רשימות מוכנות (אם אתם אנשי רשימות. אני לא) אבל אפשר ואפילו […]

תפיחת הערמונים

ערמונים הם מחשבות על ארצות קרות ורחוקות.  גזעיהם עבים, ענפיהם מושטים לשמיים, עליהם מאוצבעים בירוק עמוק, פירות מציצים ביניהם, תלויים כמו כדורים קוצניים. רק כשיבקעו מקליפתם, מתעגלים בביישנות בתוך שריון השוקולד שלהם, ייראו פתאום מוכרים ומפתים. פריז, לונדון, ניו-יורק, איסטנבול – בכולן נישא בשבועות אלה ריחם של ערמונים נצלים ומתקרמלים […]

כדוריות אדומות

בשבועות האחרונים אני עוברת ליד הדוכן של הסלקים הצבעוניים בשוק האיכרים ועוצרת להתפעל מצרורות צרורות של שורשים שנתלשו לא מזמן ממעמקי האדמה שם הוורידו, הצהיבו והאדימו בחשאי, שומרים בביישנות את יופים והדרם מפני עוברים ושבים. רק ההתכנסות הזאת לתוך עצמם והאהבה לחושך וקור מצדיקה את היותם יצורים חורפיים. מי שיצליח […]

על תודות, לימונים ובצק מהפכני לטארט

א' היא אשה חכמה. לא לגמרי מבחירה הכנסתי אותה לחיי לפני כמה שנים, בעיצומו של משבר רב משמעות ומאז היא מנפקת לי בשעות צורך מעצותיה האינטליגנטיות והפרקטיות, שעוזרות לבחון את המציאות העגומה בעין עניינית ומאפשרות תיקון במקום צלילה אל מצולות הייאוש והמועקה. יכולותיה המרשימות בהבנת סיטואציה ופירוקה לגורמים – תוך […]

ספגטי מיטבולס

  אני אוהבת אנשים שאוהבים לארח. רואים את זה על הבית שלהם, על המטבח שלהם. אין לזה בהכרח קשר לגודל הבית או למצבם הכלכלי של המארחים. בדרך כלל זה משהו בקוד הגנטי שלהם שמתעצם מהחיבור הזוגי והמשפחתי. היכולת לפתוח דלת, לפתוח שולחן, לפתוח את הלב ולאפשר לאנשים קרובים יותר או […]