את תבניות החימר החומות, יפות המראה וכבדות המשקל, סחבה עימה המסתובבת מחופשת קיץ משפחתית באנטליה. כשחושבים על חופשת קיץ באנטליה רואים בדמיון ימים עצלים על החוף, עם כוס איירן או ראקי ביד. המסתובבת, לא אשת קונבנציות, העדיפה להשאיר את אהוביה לרבוץ מול הים ולצאת בעצמה למסעות ארוכים בעקבות קהילות סופיות […]
הדרך לנצרת מבטיחה עוד יום של שמחות קטנות: זיתים לכבישה בכניסה לכפר יפיע, צרורות יפהפיים של עלי סבאנח טריים וקישואים פצפונים בשוק הגדול, מנקיש חמים עטורי זעתר וג'יבנה מידיה הטובות של תופינדה במאפיית משהדאווי, ביקור הצטיידות בקצביה של משפחת שתיווי לקראת הסירים של שבת וארוחת צהריים משובחת רוויית ערק אצל […]
רגע לפני שנסעה לשהות בת שלושה וחצי חודשים בדלהי לצורכי מחקר והשאירה אותנו פה לדפדף בקנאה בין צילומיה רבי הקסם, סידרה לנו רוני חברתי יום בישול משמח, רב ריחות, צבעים, טעמים וסיפורים, עם חבריה ד"ר קהינברג' ג'נגיד ומיכל ארליך. הוא מרצה באוניברסיטת ג'ינדל, מומחה ללימודי ישראל, היא דוקטורנטית מאוניברסיטת תל […]
שזיפים אינם מהפירות האהובים עלי למאכל, אבל אלה האליפטים, שקליפתם כמעט כחולה ובשרם צהוב חלמוני, קורצים לי בהמוניהם מתוך ארגזים ומעל גבי הדוכנים בשוק כמו אומרים "איך תעמדי בפנינו, יפים ומלאי הבטחה?". שגיב קוראים לזן השזיפים שחותם בפירותיו את הקיץ. נדרש מזל על מנת לפגוש פה ושם אחדים שיש בהם […]
כשחושבים על עגבניות חושבים על איטליה. על אלה השמנמנות, מעוותות בחינניות, שמישהו גידל ומוכר מתוך תא המטען של האוטו לצד הכביש בסיציליה. על סן מרצאנו ארוכות, דקות ומוצקות שיפיקו רוטב מושלם לצלחת מהבילה של פסטה עבודת יד. על אשכולות חצי יבשים-חצי לחים של שרי גדולות ומחודדות חרטום שגדלו על אדמת […]
ימים אחרונים של אוגוסט. שנת הלימודים תיכף מתחילה. הכל כבר נאמר על החום המתיש. הגינה עייפה ומוכת כנימות, הסלוקית מסרבת להיפרד מהספה מתחת למזגן, שגם הוא מגלה סימני עייפות. המתבגר פעיל בלילות ונם בימים, הנסיכה ספונה בחדרה עם ספר, האיש הולך לעבודה לבוש במכנסיים קצרים בלתי יצוגיים ואני חולמת על […]
יום קיץ כבשני בצ'אנג מאי. זה עתה סיימנו ארוחת צהריים צפונית משובחת ועזת טעמים אבל צמד השפים בי וג'ייסון איתם אנחנו מטיילים נחושים בדעתם להמשיך את תחקיר האוכל שלהם גם בהעדר רעב ולצאת לחיפוש אחר מנת הקאו סוי של אנשי השאן. לטובת אלה שהצפון התאילנדי זר להם – קאו סוי […]
הקיץ הוא שעתם היפה של הענבים. פעם היו בארץ זנים רבים של ענבים עתירי טעם, שונים זה מזה במראה ובארומה. נכון, היו להם גרעינים, אבל אי הנוחות הכרוכה בשליפתם של אלה מתוך הפרי בטלה בשישים מול עושר הטעמים שאצר בתוכו. היום קשה למצוא ענבי חברון, תמר או דבוקי של פעם. […]
אל תגידו שלא היתה פה מראש אזהרת אובססיה. משמשים ואני זה הכל או לא כלום, וכרגע זה בהחלט הכל. החיפוש אחר משמשי המיסטקאווי – אלה הקטנים, הבהירים, סמוקי הלחיים שנקראים גם בלדי – הסתיים בניצחון, כלומר בעשרה קילוגרמים בשלים ומבושמים שחזרו איתי מיפו הביתה. ביקור בנצרת כעבור כמה ימים הציב […]
בדיוק עכשיו, ממש ממש השבוע, זה הזמן של המשמשים הקטנים הלבנים, בעלי הלחיים הסמוקות. אלה שאוכלים אותם בשיא בשלותם וטעמם – אין די מילים לתאר אותו – מתוק, חמצמץ ומבושם לכדי שלמות. איך אני יודעת שזה בדיוק עכשיו, השבוע, שהמשמשים האלה מצופים להפציע בשוק? כי כבר כמה שבועות אני מסתובבת […]
