אין שמחה ממני בעונת המשמשים. כמו בכל שנה, מרגע הופעתם בדוכנים עולה המטבח שלי בלהבות כתומות. אני יוצאת אל השווקים לצוד אותם על שלל זניהם הקטנים והגדולים, המוקדמים והמאוחרים: רמלה, נצרת, יפו, תל אביב – דרוכה ומלאת ציפייה לפגוש את אלה עזי הצבע והטעם. אלה שמתגלגלים כמו מעצמם אל פי […]
בילדותנו היה חג השבועות חג של שמחה גדולה. אמא שזרה זר פרחי גינה להתגנדר בו בחברת בגדים צחורים ומילאה טנא בפירות קיץ ראשונים אליהם התגעגענו שנה שלמה. יחד נסענו אל הדודים והחברים במושב לצפות בטקס הבאת הביכורים ולבצור אשכולות ענבים ראשונים, ספק בשלים, בכרם המשפחתי הגדול. רכובות על גבי טרקטור […]
השכם בבוקר ראשון, בני הבית עדיין מכורבלים במיטותיהם ואפילו הסלוקית מסרבת להיפרד מהספה. רק אני, חרוצה שכמותי, בחרתי להתעלם מקיומו של החופש וקמתי מלאת מרץ ורוח ספורטיבית לשיעור פילטיס – ניעור חיוני לגוף ולנפש אחרי סוף שבוע של סידורי פוסט שיפוץ מסיבי ומאובק. בעיניים חצי פקוחות ומחשבות על קפה ראשון […]
שבת בבוקר אצל סבתא לטיפה בקרית אונו. בני המשפחה שהקיצו זה עתה משנת לילה מתוקה מתאספים במרפסת רחבת הידיים, מחכים בקוצר רוח לסבא אברהם שישוב מבית הכנסת. אז יפתחו ברוב טקס סירי הטבית, שעשו את הלילה בביעבוע עדין על גבי פתיליות, וביצים קשות בעלות צבע ענברי וניחוח של בישול ארוך […]
"פעמיים בשנה היינו נוסעים מהקיבוץ להתארח בביתם של סבתא לטיפה וסבא אברהם בקריית אונו", מספר מעצב העל, בעודו מגרר בפומפיה עגבניות בשלות לתבל בהן את האורז של הטבית. "בקוצר רוח חיכינו לאכול את האוכל של סבתא וידענו שהוא תמיד יהיה הכי טעים בעולם. כי ככה זה אוכל של סבתא", הוא […]
מי יכול לעמוד בפני העונג שמקפל בתוכו בצק דקיק, ממולא ומטוגן? מי אינו חולם מדי פעם על דודה צפון אפריקאית בעלת ידיים מיומנות, שתגלגל עבורו סיגרים או תקפל פסטלים עם עלה בצק דק עד שקיפות, ממולא בתפוחי אדמה צהבהבים או בשר קצוץ מתובל בטעמי חריפות-מתיקות עדינים? במהירות הבזק, תוצאה של […]
בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי מאפסנת סירים ותבניות לשהות ארוכה ומגבשת בתנור. אני אוהבת את הריחות הנפוצים בבית ומלבים ציפייה לבאות, את השיזוף העמוק שעוטף את התבשיל, את הקו השחום שמסמן את מפלס הנוזלים בתחילת הבישול, את המרקם הרך, המתמסר, מבלי שיהפוך דייסתי, את השלווה השוכנת בסיר שחלה בו […]
"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים", אמר ד"ר סוס, והשאיר דורות של ילדים סקרנים עם כמיהה מובנית, ממומשת או לא, למסעות הרפתקניים. נכון שאני כבר לגמרי לא ילדה ואפילו הילדים שלי עברו מזמן את שלב ד"ר סוס בחייהם, אבל נשארתי מאמינה גדולה באימרה הזו ואני משתדלת לתת לה ביטוי מירבי בחיי. […]
החורף (גם הישראלי, שרוב הזמן בעיקר מתחזה לכזה) הוא זמנם של תבשילי הקדירה כבדי המשקל, אלה שאוהבים עד מאוד את השהייה הממושכת בתנור החם, ממנו הם נשלפים כעבור שעות ארוכות כשהם שזופים, ריחניים ומעוררי תיאבון. בני הבית, ששהו במחיצת ניחוחות מלאי הבטחה, מתאספים בציפייה להרמת מכסה הסיר וחלוקת התבשיל המהביל […]
כשהילדים שלי שומעים את המילה קומפוט הם צוחקים. "אמא זאת מילה של זקנים" ,הם אומרים בהתרסה. מיותר לציין שלא עולה בדעתם להביא כפית גדושה אל פיהם ולטעום. הם צודקים. קומפוט זו מילה של פעם. זה גם אוכל של פעם. אוכל שמזכיר סבתות. אני בכלל לא אוהבת קומפוט. ובדרך כלל – […]
