סטאי, יקיטורי, ברושט, פינצ'וס, שישקבב, סיח'ים. שיפודים. איך שלא תקראו להם, יש בהם משהו נעים וחברתי: נתחוני בשר, דגים ואפילו ירקות מושחלים על מקלות צרים וארוכים, עם או בלי משרה ותיבול, צלויים שורות-שורות על גריל פתוח. ארוחת טעימות לא מפונפנת, מלאת ביסים קטנים שלא מצריכים צלחת או מזלג. אפשר […]
הנסיכה חולה. אחרי שנים של דלקות ריאות והפרעות נשימתיות מכל סוג – סתם צינון עם חום, גם כזה שנמשך ארבעה ימים ארוכים, נראה כמו מחלה-לייט. היא מכורבלת על הספה עם הסרט של הדרדסים, צורכת הרבה ויטמין סי בצורת קלמנטינות, תפוזים וגזרים בשלל צבעים ומטפלת באוסף חיות המחמד הבובתיות שלה, שגם […]
לא פעם סיפרתי פה מעלילותיה של רותי חברתנו, אשת הטבע והחופש, שלא נותנת לעירוניות לנצח אותה בשום מצב. אחרי הגויאבות במדבר והזיתים מהתבור הפציעה רותי בביתנו בבוקרו של שישי ובידה מתנה מהגינה הקהילתית שבה היא פעילה ומפעילה. בעודי מדלגת בין הדוכנים בשוק קבלתי ממנה טלפון שבישר לי […]
בשבת הזיזו את השעון אחורה. במחי סיבוב מחוגים נלקח מאתנו אחד מיתרונותיו הגדולים של הקיץ. בימים האחרונים התחיל סופסוף האוויר לזוז קצת. פתאום אפשר לכבות את המזגן אחר הצהריים וליהנות מבריזה קלה עם הקפה בחצר, לצאת עם הילדים והסאלוקית לגינה השכונתית בלי לנטוף, ולחזור לארוחת ערב כשבחוץ עדיין אור. […]
כל שנה לקראת החגים מתמלאים עצי הדקל באשכולות כבדים וצבעוניים של תמרים. חלקם אדומים, חלקם כתומים, צהובים או ירוקים. קשים ועושים תחושת יובש בפה למי שנתקף אומץ ומחליט לנגוס בהם. הם כל כך יפים ומפתים שקשה לסרב להם וקשה להאמין שיאכזבו בטעמם. יש מי שיקחו את תמרי הבוסר ויאכסנו […]
הקיץ הוא שעתן היפה של העגבניות. עכשיו הן בשיאן: בשלות, מוצקות, ארומטיות, סמוקות לחיים מהשמש ומתוקות מתמיד. הכתרים הירוקים והשעירים שלהן זקורים ומפיצי בושם עגבניות מעורר תיאבון וגעגוע. עגבניות שטח גדולות עם הרבה עיוותים א-סימטריים מעוררות כמיהה לסלט נפלא. עגבניות שרי קטנות, חדות שפיץ ומאורכות, שחורות או אדומות, מזמינות לאכול […]
בדיוק עכשיו, רגע לפני שהים מתחמם והופך לאמבטיה מהבילה ושורצת מדוזות, פירות הים במיטבם ובדרך כלל קלים להשגה. זה הזמן לכל חובבי השרימפס לגייס קצת תעוזה ולהכין בבית מנות נפלאות, פשוטות ומהירות עם טעם מלא של קיץ על החוף. שני כללים בסיסיים מאוד יובילו אתכם אל מנת השרימפס המושלמת: •1. […]
חברה וירטואלית חדשה, שלא לומר קולגה, כתבה לי לא מזמן שהופתעה לשמוע שאני גרה בפרבר תל-אביבי, כי בדמיונה ראתה אותי מגדלת צנוניות במושב מרוחק. בלי לדעת, קלעה בול לקונפליקט שמתנהל לו דרך קבע בחיי: בין חוסר היכולת שלי להתרחק מהעיר, על כל הבטחותיה, הנוחיות והקצב שלה, לבין החלום הגדול שלי […]
מבחינת האיש שלי אין כמעט אוכל שאי אפשר או לא כדאי לשים בפיתה. לא במקרה הוא מהוגי ומובילי טרנד הפיתות שמשתלט על העיר ומאיים להפוך מהבשורה המנחמת של החורף לפתרון הבזק של הקיץ. בכל שעה ביום, תהיה פסגת חלומותיו (והוא יודע לחלום!) מנה של שווארמה נוטפת טחינה, עדיף "שמש" או […]
יש ירקות ופירות שאנחנו מדברים עליהם בגוף זכר אבל מהותם לגמרי נשית. חציל הוא אחדמהם. בחוץ קליפה עם ברק לכה סגול-שחור וחמוקיים מתעגלים יותר או פחות, בפנים שחלה יצרנית ופוריה, ממנה ינבטו המוני תינוקות חציל מדושנים ורכים. האיטלקים, שאין כמוהם מבינים רכות נשית מהי, קראו לזני החצילים שלהם בשמות כמו […]
