דצמבר. עוד שנה אזרחית מתקרבת לקיצה. העולם כולו עטוף במעילים ומתכונן לימי הכריסמס המשפחתיים-חגיגיים. רצף ארוך של ארוחות חורפיות שבושלו משך שעות על הגז ובתנור, תובלו ובושמו ביד נדיבה וכל ייעודן לשמח, לחמם וליצור אווירת התכנסות ורביצה משותפת לפני ואחרי. ואצלנו? שמש. המעלות בצד הגבוה של הסקאלה. ימי גשם בודדים […]
חברים, החגים מאחורינו! תודו שאין חגיגיות גדולה מזו שאחרי החגים. פסק זמן מבורך מארוחות, טיולים, משפחה, חברים, שמש, גשם ומה שביניהם. כל הדברים הטובים כל כך, ובלבד שיבואו במינונים שניתן להכיל. זכר השווארמה המשובחת של מורד כארם מכפר יאסיף (מבטיחה פרטים מלאים על הביקור הזה בשבועות הקרובים) נישא עדיין […]
מדי פעם נופלת שנה כזו כמו השנה, שבה כל חגי תשרי צמודים לשישבת ויחד עם שאריות הימים האבודים, אלה שנחתכו מהחופש הגדול (ומאז משלמים עליהם בריבית דריבית של חופשים שלא נגמרים), הפכה תקופת החגים השנה לבליל אינסופי ובלתי ניתן להפרדה של שבתות וחגים. ארוחת חג רודפת סעודת שבת, סירים מתרוקנים […]
מי מכם שיצא לו לבקר פה בדיוק באותו הזמן בשנה שעברה, יודע שיש לי פינה מיוחדת מאוד בלב ובבטן לתאנים. לכן לא מפתיע שכשקיבלתי החלטה להרחיב את פרוייקט הגינה על הגג גם למרפסות הקטנות שמציצות מסביב לבית, העץ הראשון שחלמתי לשכן בהן היה תאנה. בני, מגשים חלומות ידוע בתחום צמחי […]
במהותי אני אדם של קיץ. קיץ תמיד היה מבחינתי העונה השמחה, האקטיבית, זו שממלאת אותי אנרגיות ומזרימה את הדם בעורקים בקצב טורבו. ים, שמש, ימים ארוכים, אהבות סוערות, חברים וחופש. המון המון חופש. גלידה, מנגו, תאנים ועגבניות. לא סתם עגבניות – עגבניות תמר. אלה המאורכות והצרות שקליפתן עבה, מתוחה […]
יום שישי, גשום וסוער, שש וחצי בבוקר ובחוץ חושך של אמצע הלילה. על הספה האדומה הסאלוקית מכורבלת בתוך עצמה, בקושי פוקחת עין. אני מקציפה חלב לקפה, מורחת סנדוויצ'ים עם נוטלה לביה"ס ולגן: סממן ראשון לשבת הקרבה. יהיה או לא יהיה שוק הבוקר? מעיל פוך, מגפי האנטרס מגומי עד הברכיים, העגלה […]
חופשה כלל משפחתית בצפון החזירה אותי לפני שבוע לשוק בעיר העתיקה של עכו. שלוש שנים, מהשמחות בחיי, עברו עלי על חוף הים באכזיב. הסמטאות של עכו היו לי כמו בית שני. קצת מוזנח, קצת עצוב, עם פוטנציאל אדיר שאין מי שישכיל לממשו, והרבה קסם של ים ותרבויות עתיקות. אחרי היעדרות […]
לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת: יומיים אחרי הצילום הזה יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק. עיני חשכו. משתילי הבמיה המטופחים שלי נותרו בעיקר גדמים עירומים. מי אכל את הבמיה שלי? רושפלד. לא ההוא ממסטר שף אלא […]
מדי שנה כשחג השבועות מתקרב, אני מוצאת את עצמי בודקת ביני לביני אם אפשר להיאחז עוד קצת באביב או שכדאי להשלים עם העובדה שהקיץ כבר כאן. ההתלבטות הזאת פוגשת אותי בכל פינה. סימנים של שינוי, של התחדשות, של הבשלה: בשדות הבשילו שיבולי החיטה, התייבשו ונצבעו זהב. הרוח עוברת ביניהן, מלחשת […]
התפר הקצרצר בין סוף החורף לתחילת הקיץ, זה שקורא לעצמו אביב ומעיר מתרדמתם שדות ולבבות, מביא איתו שילוב מעניין של ירקות חורפיים שהם עדין פריכים, רוויי גשם ומתפצחים בפה ולצידם ירקות חובבי חום שמבשרים שמשיות מתקרבת ונושאים בקרבם מתיקות עדינה שמתעצמת בבישול. קחו לדוגמה את הסלק, אחד הירקות החביבים והמשמחים […]
