הזמן עובר ובכל זאת מופתעת לגלות בכל פעם שהנה כבר נובמבר, בעצם דצמבר, לא, כבר ינואר. תכלה שנה וקללותיה, אבל נדמה שזו שהשארנו לכאורה מאחור מתעקשת להמשיך ולרדוף אותנו ביתר שאת, להעמיק את הכאב, את העצב, את היאוש, את הגעגוע, לא יודעת בדיוק למה. ימי שמש קרירים ונעימים מטשטשים גם […]
לעתים נדמה שהזמן עצר מלכת אי שם באוקטובר. והנה, ימי ראשית דצמבר, חנוכה בפתח, חג האורים והחושך כבד מנשוא. התותחים שבו לרעום, נשקים ומילים בשליפה מהירה, בלתי מבוקרת. השמחה על מי שחזר דועכת מול הדאגה למי שנשאר מאחור, מכבידה ומעיבה על חדוות טיגוני החג וההתכנסות בחברותא לאור נרות. אני מנצלת […]
אף אחד לא שאל אותי אף פעם מהו המאכל שאקח איתי לאי בודד, זה שאבקש לעצמי רגע לפני שנפרדת מהבית ומהמטבח, זה שאהיה מוכנה לאכול כל יום עד סוף חיי. אבל אם מישהו יחליט לשאול אותי את אחת השאלות האלה, אני יודעת את התשובה ואין לי לגביה צל צילו של […]
דלעות קיץ טריות, כתומות ומתקתקות. נפלאות לצלייה בתנור, לאכילה בכפית כמו שהן או בחברת רטבים פשוטים (ראו פוסט משבוע שעבר לשני כיוונים טעימים). ואם כבר צולים דלעת ואוספים בכף את בשרה הרך, אפשר וכדאי לשלב אותו עם גבינת ריקוטה עדינה ולמלא בהן כיסוני בצק קטנטנים ושמנמנים שישמחו להשתכשך בשלולית חמאה […]
פורים הוא חג נטול הקשר חקלאי או עונתי, אך גם הוא כמו שאר החגים מסמן זמן קבוע על רצף החיים – זמן של שמחה משפחתית ושיוך תרבותי, זמן שמביא איתו שלל מאכלים מסורתיים הממלאים שולחנות ומעוררים ציפייה רוויית געגוע לשובם בשנה הבאה וחוזר חלילה. פורים הוא חגם של מיני מאפים […]
"יש לי תרגיל בשיעור כתיבה", סימס לי הדקלול בערב חורפי וגשום. "הוא עוסק במתכון לסלט יפני שמופיע בספרו של מרסל פרוסט "בעקבות הזמן האבוד". קיבלנו משימה לחקור באיזה סלט מדובר ולהכין גירסה עכשווית משלנו. עם מי אפשר להתייעץ לדעתך?". מי שמכיר אותי יודע שזה בדיוק סוג ההודעות שמאתגרות אותי באופן […]
מסיק הזיתים והפקת השמן החדש בבתי הבד בעיצומם. אני מבקרת בכרמים, צופה בבוצרות, במנערות ובמקלות החובטים בענפי העצים שלא נושאים השנה כמויות מרשימות של פרי – ובכל זאת ההתרגשות באוויר. איכשהו מכל השיטוטים לא הצלחתי השנה לשים את ידי על זיתים ראויים מזן סורי, שהוא לא החביב עלי מכולם לשמן […]
הקיץ התחיל בסערה. במקום קיטורים גוברים והולכים על מזג האוויר וסופו הקודח של אביב חמקמק, נשארנו בדממת הלם מול מציאות בוערת שהתלקחה ברגע עם רוח גבית אותה היה מי שדאג לנשוף בעוצמה וללבות עד יציאה מוחלטת וכואבת משליטה. ברגע אחד נשמטה הקרקע תחת רגלינו, כל תקווה לנורמליות נגוזה כלא היתה. […]
אם היה לי שקל על כל פעם שמישהו טען באוזני בתוקף שאינו אוהב קישואים, שזה הירק היחיד שאינו אוכל, שאין להם שום טעם והם סתם מימיים ומיותרים – הייתי בוודאי אשה עשירה. וזה לא שאני לא מבינה על שום מה ולמה יצא לקישואים שם של ירק מיותר, ובכל זאת אומר […]
קישק, ג'מיד, עפיק, אבן יוגורט – כולם שמות נרדפים לחרוטי יוגורט צחורים שיובשו מספר שבועות בשמש ומשמשים לתיבול מיני מאכלים שמקורם במטבחי הלבנט. לפני מספר שנים היה הקישק נחלתם של יודעי דבר, בעיקר משפחות כפריות מסורתיות מהפזורה הבדווית ומאזור הר חברון, שבבעלותן עדרי כבשים מניבות חלב ניגר, ממנו ניזונה המשפחה […]
