פירות
שבועות הוא חג שאני אוהבת מאוד. הוא אמנם חג דתי (בכל זאת אחד משלושת הרגלים) אבל מבחינתי תמיד נתפס יותר כחג עם הקשר חקלאי. מעולם לא הסתרתי את חיבתי העמוקה לגידולים, בישולים ואכילה מסיבית של פירות וירקות. מילדות בבוסתן של סבא וסבתא, תופסת ומחבואים בפרדס ובמטעי האבוקדו מהם ראו פרנסה, […]
כנצר למשפחה עניפה של פרדסנים, יש בי חיבה עזה לפירות הדר באשר הם. כשהם מבשילים על העץ בחצר או מפציעים בשוק, זורחים בשלל גווני כתום-צהוב-ירקרק, אני אוספת מהם מכל הבא ליד למאכל, למיץ ולמיני תוצרים משומרים בסוכר או במלח שישאירו איתי את טעמם המריר וניחוחם המשכר גם מחוץ לעונתם. ממש […]
החורף הגיע ועונת ההדרים בשיאה. בכל חצר או פינת רחוב נחות עיני על עץ כזה או אחר, עמוס לעייפה פירות בוהקים בצבעי צהוב-כתום עזים. מי שזוכה לקטוף הדרים ישר מהעץ יודע בושם טבעי מהו, במלוא עוצמתו והדרו. אני קוטפת או אוספת מהם מלוא הסל, ממלאת קערות, מרתיחה סירי ריבה או […]
ט"ו בשבט הוא חג חקלאי – ראש השנה לאילנות, הזמן בשנה בו שיאה של עונת הגשמים בדרך כלל כבר מאחורינו (השנה נקווה שזה לא המצב היות ומדובר בשנה מעוברת שהחגים היהודיים מופיעים בה מוקדם מהרגיל) והעצים מתחילים לפרוח ולחנוט פירות חדשים. אכילת פירות יבשים – מסימניו הבולטים של החג – […]
עונת ההדרים בעיצומה. בשולי הפרדסים, בחלק שקרוב לגדר, ובשדרות עירוניות עומדים עצים עמוסי פירות בוהקים בכתום עז, גודלם נע בין קלמנטינה גדולה לתפוז קטן, קליפתם מפיצה בושם ייחודי אך איש אינו טורח לקטוף מהם, לקלף ולמצוץ בשקיקה את עסיס פלחיהם. חושחש – הבן המתבגר, הבועט, המתריס והמאתגר של משפחת פירות […]
חגים הם עניין מוגזם. מתכוננים אליהם, מחפשים מתכונים, מרכיבים תפריטים, עורכים קניות מכל הבא ליד ועוד קצת, שחלילה לא יחסר. עורכים שולחנות עטויי מפות, מרוצפים בכלים נאים השמורים לארוחות מיוחדות. מוזגים יין בכוסות גבוהות, דקות רגל. מתלבשים חגיגי, מתרגשים, אולי נלחצים קצת מגודל האירוע. לא חשוב כמה מנות תיכננו, כמה […]
הקיץ הוא עונתם של שלל פירות מלאי ניחוח וטעם, צבועים בצבעי להבה, כיאה למי שמגיע לפרקו תחת שמש קופחת בחום מהביל. הקיץ הוא גם שעתם היפה של פלפלי הצ'ילי החריפים, שהופכים בחום הגדול לחריפים ומרוכזים עוד יותר, מסמיקים באחת ומשנים צבעם מירוק זרחני לאדום בוהק. אחרי שאכלנו מהם עד שובע, […]
קפה של בוקר במטבח של נטע נבות (חברה ושכנה בעלת ידי זהב, חשיבה יצירתית וחוש אסתטי שאין שני לו, אותה פגשתם כבר כאן), מוקפות משמשים בשלים סמוקי לחיים לשמם התכנסנו בתקווה להפיק את המקסימום מהפרי האהוב כל כך על שתינו, רגע לפני שתסתיים עונתו הקצרה והוא ייעלם מחיינו עד שנה […]
עונת המשמש בשיאה. המוני פירות קטנים בוהקים בכתום, סמוקי לחיים מנומשות, מפיצים ניחוח שאין לטעות בו. אני מתאווה אליהם, כמהה לנעוץ שיניים בבשרם, למלא פי מתיקות מבושמת מלווה חמיצות עדינה. אם זכיתי לשים ידי על משמשים מושלמים במרקם ובטעם אני קונה מהם מלוא הסל, אוכלת בעונג שאינו יודע שובע. אם […]
בעיירה קטנה מצפון לעיר קטניה בסיציליה, על מדפיה המאובקים של חנות וינטג' קטנה וצפופת חפצי נוי שפונו מביתם המקורי ומחפשים משפחה מאמצת, מצאתי את קעריות החרס האלה: לא ידעתי מה ייעודן. האיטלקית שבפי, כמו גם האנגלית שבפיה של בעלת החנות, לא הספיקו בכדי לזכות אותי בהסבר. הן היו יפות ומיוחדות. […]
