אצלנו בעדה (זו שנישאתי לתוכה, לא זו שממנה נולדתי) המטבח מתנהל לפי הזמן בשנה, יבולי השדה העונתיים וגם הימים בשבוע. כל אלה מכתיבים כללים בלתי כתובים אבל מאוד מוקפדים בעניין מה ראוי לו להיאכל מתי. קוסקוס למשל הוא אוכל של שלישי ושישי בצהריים ובשום פנים ואופן אין לאכול ממנו ביום […]
את הקובה המיתולוגי של לילי, אמא של ד' חברתנו האהובה, זכיתי לטעום כבר כמה פעמים בלי לפגוש את המקבבת בכבודה ובעצמה. איכשהו עשו הקובות העדינות שלה את דרכן מרמת השרון למטבח שלי ונעלמו כלא היו, משאירות אחריהן טעם של געגוע עמוק למשלוח דומה ממש בקרוב ותקוות שיבוא יום ואדע ליצור […]
במהותי אני אדם של קיץ. קיץ תמיד היה מבחינתי העונה השמחה, האקטיבית, זו שממלאת אותי אנרגיות ומזרימה את הדם בעורקים בקצב טורבו. ים, שמש, ימים ארוכים, אהבות סוערות, חברים וחופש. המון המון חופש. גלידה, מנגו, תאנים ועגבניות. לא סתם עגבניות – עגבניות תמר. אלה המאורכות והצרות שקליפתן עבה, מתוחה […]
לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת: יומיים אחרי הצילום הזה יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק. עיני חשכו. משתילי הבמיה המטופחים שלי נותרו בעיקר גדמים עירומים. מי אכל את הבמיה שלי? רושפלד. לא ההוא ממסטר שף אלא […]
על משלוחי המנות של סבתא עליזה סיפרתי פה כבר בשנה שעברה. השנה החלטתי לפנות זמן מהכנת תחפושות ושאר עניינים שבשגרת הטרום-פורים וללמוד להכין פיג'ואלס (מבטאים: fijuelas). פיג'ואלס הן עוגיות מרוקאיות מהצד הספרדי שנראות כמו סלילים או פרחים עשויים בצק דק ופריך ונוטפים סירופ דביק בניחוח פריחת הדרים. הן מככבות בחינות […]
לימונים כבושים זכו לעדנה בשנים האחרונות וכיאה לטרנדים קולינריים כאלה ואחרים הפציעו במסעדות, ספרי בישול ובלוגים בארץ וגם בעולם. קשה להיות אמביוולנטיים לגבי הלימונים האלה. יש להם טעם מאוד חזק ומודגש שהופך אותם לאו ש, או ש. לראשונה פגשתי אותם בצד התוניסאי שלי, כלומר של האיש שלי, כלומר במטבח של […]
למטבח התוניסאי יש חלק מכריע בעובדת היותי אישה נשואה כדת וכדין. בגיל 30, עם קריירה עתונאית משגשגת וחלומות על בר-אוכל משלי, היתי צעירה, יפה ומשוחררת מכל מחשבה על התמסדות רישמית והקמת משפחה. ארבע שנים במטבח של עליזה (לימים סבתא עליזה המפורסמת), תוניסאית רבת כשרון קולינרי וזוג ידי זהב, הביאו אותי […]
הבוקר החלטתי לעשות מעשה ובאופן חריג מדי פיניתי לעצמי שעתיים יקרות לקפה עם חברות ותיקות ואהובות. מין מפגש פיסגה שכזה באמצע החיים שנסוב על כלום ועל הכל, שניהם לגמרי ברומו של עולם, לפחות בעולם שלנו. תחילת שנה, כשכל הצאצאים מאופסנים היטב במוסדות החינוך או בידי המטפלות, רגע לפני שהם חוזרים […]
אומרים שאם את תוהה איך ייראה אהובך בעוד אי-אלה עשורים, מספיק להציץ באח של אמא שלו על מנת לקבל אינדיקציה לגמרי לא רעה (או לא ממש טובה….) למה אפשר לצפות. אצלנו זה עובד. הדוד רפאל ז"ל, אחיה הגדול והאהוב של סבתא עליזה: דקיק, קרח, מלא חיים, חובב בילויים, סיגריות ואלכוהול […]
השנה, בפעם הראשונה, סדר פסח אצלנו בבית. לא ברור איך זה קרה, אבל אמא שלי החליטה בינה לבינה שזה ממש בסדר "לעבור דור" כמו שהיא אומרת. 16 איש, אוכל חגיגי מסורתי וגם משהו שהילדים אוהבים. הרבה מורשת של הסבתות ונוסטלגיה בצלחות פורצלן מבריקות. על פי המסורת המקובלת בפולניה רבתי, […]
