סלטים
כשהקיץ בשיאו, כשהלחות והחום מעפילים והופכים את החוץ לבלתי נסבל, גם המטבח ממהר להתאים את עצמו למצב. זה לא שמתקבלת החלטה מודעת לעשות שינוי, הוא קורה מעצמו. השאיפה לצנן, להקליל ולאוורר גם צלחות וסירים מכתיבה פרוטוקול קיץ, שמתחזק נוכח העובדה שאין יותר מדי מועמדים בבית לארוחת אמצע היום. הנסיכה עסוקה […]
השנה החלטתי להשאיר בגינה כמה פקעות של שומרים, לתת להם להגיע לפריחה ולייצר זרעים. לא פעם הזכרתי פה את חיבתי הרבה לעמודים הפורחים של שומרי הבר (אלה המקומיים וגם אחיהם היוונים) ולתרומה של זרעיהם וגבעוליהם לכל סיר, תבנית ומחבת במטבח שלי. ייבוא אישי שלהם לגינה הצליח הצלחה מסחררת בשנה הראשונה, […]
עכשיו הוא הזמן הכתום, זמן המשמש. הנה הוא כאן ולפני שבאנו על סיפוקנו כבר נעלם ואיננו עד שנה הבאה. "בוקרה פיל משמש" אומרים בערבית על משהו שאין יותר מדי סיכוי או ודאות שיתרחש, כי לך תבנה על המשמשים האלה שעוד יהיו פה גם מחר. צילום: רוני פרצ'אק בשבילי משמש הוא […]
אביב הוא עונה שיש סביבה דיבור. בארץ שבה עונות השנה הן עניין כל כך נזיל נדמה שיש רצון עז להיאחז בבין לבין. להרגיש לרגע נורמליות של לא חם ולא קר, לא רטוב ולא יבש. לשטוף את העיניים בצבעי פריחה עזים ובניחוחות פריחת הדרים. ללבוש סוודר כותנה דקיק מעל שרוול קצר. […]
יום שישי 8:00 בבוקר. עוד יום בשבוע קר וסוער. בהרים נוחתים פתיתי שלג צחורים ומגרש החנייה של שוק האיכרים בנמל ריק מתמיד. גשם זלעפות בחוץ, מד הטמפרטורות באוטו מראה 6 מעלות. גלים גבוהים בצבע חום-בוץ מתנפצים בזעם אל החוף. צילום: ענת טל הרחבה שמכילה את השוק בימים כתיקונם ריקה. […]
אז איך עבר החג אתם שואלים? נחנו קצת, טיילנו קצת, בילינו עם חברים קצת ואכלנו בלי סוף. לא יודעת איך יצא השנה שבמשך ארבעה ימי חג ארוכים לא אירחנו חברים ומשפחה על שולחננו אלא התארחנו בעצמנו בבתים של אחרים. בערב החג התכנסנו אצל ההורים שלי. שולחן ערוך לתפארת ו ה […]
יוון, אירועי פתיחת שנה ושלל הפקות משפחתיות גרמו לי להיעדר בצער רב משוק שישי בבוקר שממלא את הבית בירקות ופירות טריים מאין כמוהם ואת המחשבות בשלל עניינים שמתחשק לי לבשל. אצל הירקן השכונתי דועך הקיץ לאיטו והסתיו נותן אותות ראשונים בדמות גויאבות עזות ריח, אשכולות של תמרים כתומים קשים כאבן […]
מלחמות כבר לא קורות בקיץ, אפילו לנו קצת חם בשביל לכבוש (סי היימן, גיבור גדול). כבר אוגוסט, חצי קיץ מאחורינו והמלחמה הזאת קורה גם קורה אפילו שבאמת חם לנו בשביל לכבוש ולאבד כל כך הרבה בדרך. ואולי סופסוף המלחמה הזאת, שהטריפה לנו את הקיץ והקפיצה לשמיים את מפלס החרדות האישי והקולקטיבי, […]
וידויה של דיקטטורית מטבח: המטבח הוא איזור העבודה שלי. המטבח הוא איזור היצירה שלי. המטבח הוא שלי. את המטבח שלי אני אוהבת לשמור לעצמי. לא אוהבת להפקיד (או שמא להפקיר) אותו בידי אחרים. בטח שלא ילדים. שלא תטעו – אני אוהבת שהילדים שלי מתאספים סביבי במטבח, יושבים על השיש, בוחשים […]
יום שישי, שוק האיכרים בנמל תל אביב. ברגע האחרון, בדרך לאוטו, נזכרת ששוב נגמרה לי הטחינה ונעצרת ליד הדוכן של "אנשי הזית" (שכשמם, מגדלים זיתים ועושים מהם שמן משובח. אבל זה סיפור אחר). "אפשר טחינה בבקשה?", אני מסננת בחיפזון. "איזו?", שואל הבחור מצידו השני של הדוכן. "יש יותר מאחת?", אני […]
