בתקופת ירושלים שלי חגגתי הרבה על האימרה שלפיה הדבר הכי טוב בבירה זה הדרך חזרה לתל אביב. אבל בעונה הזאת של השנה עשיתי באהבה גם את הדרך אליה. בזכות השקדיות. נדמה שכל שנה נעשות השקדיות פחות ופחות סבלניות ואינן מצליחות לחכות עד ט"ו בשבט בכדי להפציע ברוב שוויץ כשהן […]
הכי מכל החגים אני אוהבת את חנוכה, מאז שהייתי ילדה וגם היום. עם משפחה וחברים בבית המחומם. בוהים בנרות המרצדים בחנוכיות שהוכנו בעבודת יד בגן ובבית הספר.שירים שמחים. ריקודי פנסים ואולטרה סגול. דמי חנוכה. סיפורי גבורה מעוררי דמיון והשראה. סופגניות בבלונד מוזהב, תפוחות וריחניות עם הרבה אבקת סוכר מעל ולביבות […]
למטבח התוניסאי יש חלק מכריע בעובדת היותי אישה נשואה כדת וכדין. בגיל 30, עם קריירה עתונאית משגשגת וחלומות על בר-אוכל משלי, היתי צעירה, יפה ומשוחררת מכל מחשבה על התמסדות רישמית והקמת משפחה. ארבע שנים במטבח של עליזה (לימים סבתא עליזה המפורסמת), תוניסאית רבת כשרון קולינרי וזוג ידי זהב, הביאו אותי […]
כל שנה לקראת החגים מתמלאים עצי הדקל באשכולות כבדים וצבעוניים של תמרים. חלקם אדומים, חלקם כתומים, צהובים או ירוקים. קשים ועושים תחושת יובש בפה למי שנתקף אומץ ומחליט לנגוס בהם. הם כל כך יפים ומפתים שקשה לסרב להם וקשה להאמין שיאכזבו בטעמם. יש מי שיקחו את תמרי הבוסר ויאכסנו […]
חברה וירטואלית חדשה, שלא לומר קולגה, כתבה לי לא מזמן שהופתעה לשמוע שאני גרה בפרבר תל-אביבי, כי בדמיונה ראתה אותי מגדלת צנוניות במושב מרוחק. בלי לדעת, קלעה בול לקונפליקט שמתנהל לו דרך קבע בחיי: בין חוסר היכולת שלי להתרחק מהעיר, על כל הבטחותיה, הנוחיות והקצב שלה, לבין החלום הגדול שלי […]
מבחינת האיש שלי אין כמעט אוכל שאי אפשר או לא כדאי לשים בפיתה. לא במקרה הוא מהוגי ומובילי טרנד הפיתות שמשתלט על העיר ומאיים להפוך מהבשורה המנחמת של החורף לפתרון הבזק של הקיץ. בכל שעה ביום, תהיה פסגת חלומותיו (והוא יודע לחלום!) מנה של שווארמה נוטפת טחינה, עדיף "שמש" או […]
בעודי שקועה כל כולי במחשבות על ארוחת החג ובהתרגשות מכל הירקות והירוקים הנפלאים שהציפו את השוק (מבטיחה פרטים ומתכונים בשבוע הבא) והצדיקו מעבר לכל ספק את העובדה שהוא נקרא חג האביב, התחשק לי להשקיע קצת גם באגף המתוקים, תחום שאני נוטה בדרך כלל להזניח. לטובת הסדר כהלכתו והטיול למדבר שיבוא ישר […]
השנה, בפעם הראשונה, סדר פסח אצלנו בבית. לא ברור איך זה קרה, אבל אמא שלי החליטה בינה לבינה שזה ממש בסדר "לעבור דור" כמו שהיא אומרת. 16 איש, אוכל חגיגי מסורתי וגם משהו שהילדים אוהבים. הרבה מורשת של הסבתות ונוסטלגיה בצלחות פורצלן מבריקות. על פי המסורת המקובלת בפולניה רבתי, […]
