עכשיו זה הזמן הזה בשנה שבו שיבולי החיטה ממלאות את השדות, זקופות וירוקות, גרגיריהן כבר תפוחים ומלאים אך רכותם עוד שמורה בתוכם. עוד רגע יצרבו קרני השמש את השיבולים, יצבעו שיערן בבלונד מוזהב וייבשו את גרגיריהן הבשלים. אם יצא לכם להסתובב בגליל בשבועיים האחרונים אולי נתקלתם בעשן המיתמר בשדה, זה […]
ארבע שנים אני כותבת פה ועדין לא יצא לי לפרסם מתכון לחמין. זה לא שאין לי אחד כזה, בטח שיש, והוא אפילו אחר ועדין וטעים ממש, אבל איכשהו כל שנה עד שנזכרת להכין אותו וגם לכתוב ולצלם נגמר החורף הבלתי חורפי, אביב קיצי מפציע טרום זמנו ומתכון לחמין נראה לגמרי […]
אז איך עבר החג אתם שואלים? נחנו קצת, טיילנו קצת, בילינו עם חברים קצת ואכלנו בלי סוף. לא יודעת איך יצא השנה שבמשך ארבעה ימי חג ארוכים לא אירחנו חברים ומשפחה על שולחננו אלא התארחנו בעצמנו בבתים של אחרים. בערב החג התכנסנו אצל ההורים שלי. שולחן ערוך לתפארת ו ה […]
יוון, אירועי פתיחת שנה ושלל הפקות משפחתיות גרמו לי להיעדר בצער רב משוק שישי בבוקר שממלא את הבית בירקות ופירות טריים מאין כמוהם ואת המחשבות בשלל עניינים שמתחשק לי לבשל. אצל הירקן השכונתי דועך הקיץ לאיטו והסתיו נותן אותות ראשונים בדמות גויאבות עזות ריח, אשכולות של תמרים כתומים קשים כאבן […]
וידויה של דיקטטורית מטבח: המטבח הוא איזור העבודה שלי. המטבח הוא איזור היצירה שלי. המטבח הוא שלי. את המטבח שלי אני אוהבת לשמור לעצמי. לא אוהבת להפקיד (או שמא להפקיר) אותו בידי אחרים. בטח שלא ילדים. שלא תטעו – אני אוהבת שהילדים שלי מתאספים סביבי במטבח, יושבים על השיש, בוחשים […]
לאורך השנים לא הסתרתי פה בשום צורה את אהבתי הגדולה, כמעט אובססיבית, למשמשים. טריים, אפויים, צלויים, מלוחים, מתוקים – רוצה לאכול מהם כמה שיותר ובלבד שיהיו בשלים, כתומים ומבושמים כמו שרק הם יודעים להיות. העץ הראשון ששתלנו בגינה שלנו, הרבה לפני עידן הגינה על הגג ושאר תוצרת אישית מפוארת, היה […]
מה עושה שוק אחד לשווה יותר משווקים אחרים? יש לכם יום שלם לשמוע את תשובתי המנומקת? הנחתי שלא. אז אומר בקצרה: שוק טוב הוא מבחינתי שוק שמספק בנוסף לסחורה טרייה ונפלאה גם הרבה השראה. שוק שאפשר לבוא אליו עם רשימות מוכנות (אם אתם אנשי רשימות. אני לא) אבל אפשר ואפילו […]
מה עושים עם צרור גזרים שנשלפו זה עתה ממעמקי האדמה לרגל החלפת קולקציה בגינה?
כדורים זהובים שיוצאים מהתנור פריכים ומתובלים ויש בהם בורגול, פטה, ירוקים ו…..גזר כמובן.
את הקובה המיתולוגי של לילי, אמא של ד' חברתנו האהובה, זכיתי לטעום כבר כמה פעמים בלי לפגוש את המקבבת בכבודה ובעצמה. איכשהו עשו הקובות העדינות שלה את דרכן מרמת השרון למטבח שלי ונעלמו כלא היו, משאירות אחריהן טעם של געגוע עמוק למשלוח דומה ממש בקרוב ותקוות שיבוא יום ואדע ליצור […]
צילום: נירית ירון את פני השנה החדשה קיבלתי על סירה בלב ים. הים הוא אהבתי הגדולה. פלא הטבע הגדול מכולם. שילוב של עוצמה וכוח אינסופי עם איפוק וליטוף עדין של גלים עטורי קצף רך. גדלתי ליד הים. בניתי ארמונות מחול רך לחופו, אספתי צדפים, למדתי לשחות במעמקיו, טיילתי במעלה […]
