בוקר יום שלישי בשוק הגדול של נצרת. על אף החמימות הבלתי חורפית בעליל מתנהל לו השוק בהמולה השמורה לעונות קרירות, ירוקות ופוריות. דוכנים עמוסי פרי הדר – תפוזים וקלמנטינות, לימונים ופומלות – כולם מבריקי קליפות בשרניות. פקעות שומר שמנמנות, ראשיהן מעוטרים בנוצות עלים ירוקים, אסופת צנוניות סמוקות בוורוד עז, צרורות […]
חלק נכבד מהשנתיים האחרונות ביליתי בנצרת, במטבח הביתי של משפחת ספדי. מה שהתחיל במפגש חברתי מקרי וטעים ביני לבין השף דוחול ספדי הפך לאט-לאט לחלום שמתגשם ונגמר בספר שיצא לאור בשבוע שעבר. קשה לתאר במילים את עוצמת החווייה האישית שלי מתהליך העבודה על הספר הזה ואת גודל ההתרגשות שלי עם […]
חודש דצמבר פותח כל פעם מחדש את הדיון בנושא למי יש את החגים הכי שווים. איך לומר זאת בעדינות? אנחנו לא בהכרח יוצאים כשידנו על העליונה. אני יודעת – זה קצת לא כוחות – שהרי אין ילד שלא חולם על עץ כריסמס זקוף, מקושט לתפארת בכדורים מנצנצים ואורות מהבהבים, מתחתיו […]
סתיו בברלין הוא שעתם של דלעות, חבושים, תפוחים חמצמצים ופטריות יער – כולם בצבעי שלכת ואדמה. אחרי ניסוי מוצלח בפטריות שנקנו בשוק שבת בכיכר בקצה הרחוב, נענינו בשמחה להצעתו של תומאס, חבר ומומחה מקומי, והצטרפנו אליו לאחר צהריים של ליקוט פטריות ביער שנמצא ממש מחוץ לעיר. מצוידים בשקיות בד ובסכינים […]
בחצר של סבא אריה וסבתא טילה בכפר סבא גדלו לאורך השנים לפחות שישה זנים של שזיפים. באמצע הדשא הגדול, עליו אהבנו להתגלגל ולרוץ בין זרנוקי המים של הממטרות שציקצקו בהתרסה תוך כדי סיבוב והשפרצה, עמד עץ הסנטה רוזה הגדול. שזיפיו הבשלים שצבעם יין עמוק הגירו מיצים שזימנו אליהם דבורים וצרעות […]
חודש ספטמבר מביא איתו אשליה של סתיו. הימים עדיין חמים אבל בבוקר ובערב האוויר עושה כבר סימני תזוזה. הימים מתחילים להתקצר והדיונים על ארוחות החג ומי עושה אותן איפה כבר בעיצומם. החזרה אל שגרת בית הספר, אל סנדוויצ'ים עטופים בנייר וחולצות תלבושת אחידה, מכניסים קצת סדר בבלגן של הקיץ ומאפשרים […]
יום שלישי בבוקר, שבוע שני של רמדאן והשוק של ואדי ניסנאס בחיפה מתקשה להתעורר. הג'ט לג שהביאו איתם ימים של צום ולילות של חגיגות וסעודות כיד המלך ניכר על פני המוכרים המותשים ומעט הקונים, הסהרוריים גם הם. ארוחת הלילה של אתמול הסתיימה רק לפני שעות אחדות וכבר צריך לעשות קניות […]
לפני כמה שבועות היה יום השנה לפטירתה של סבתא טילה שלי. בשנים האחרונות אני נמנעת (למורת רוחה המוצהרת של אמא שלי) מלהשתתף בטקסי האזכרה השנתיים בנחלת הקבר המשפחתית הצפופה בבית העלמין בכפר סבא. לא רק כי אין לי זמן, חשק או מידה של הזדהות עם הטקסים האלה, אלא מתוך ידיעה […]
בסיפורים שכולנו גדלנו עליהם, הרבה לפני שמצוקת הדיור עלתה לכותרות, נדל"ן היה עניין שבחירות רבות בצידו. על הדלת התנוסס שלט, לא היה שום מתווך בתמונה ומי שכיתת רגליו למצוא לו מקום שיוכל לקרוא לו בית בדק היטב את הקירות והמסדרונות אבל לא תקע יתד ולא פרק תרמיל עד שווידא שגם […]
דבורה ירון, אמא של נ' חברתי האהובה, היא בת למשפחת קונדיטורים מקצועיים ואופה בחסד בזכות עצמה. כשהיא לא לשה, מערבבת ומרדדת בצקים, עסוקות ידיה הטובות בפיסול רב השראה של כלים, דמויות וחפצי נוי שונים שהדמיון הפורה והצבעוניות המשמחת ניכרים בכולם. כשהתקשרתי אליה השבוע לבקש ממנה את המתכון לעוגת הפרג […]
