פירות
ביום שישי בבוקר, בעודי מתלבטת אם נסיעה לירקן כדי לקנות פלפלים חריפים היא סיבה מספיק טובה להוציא את אפי מהמזגן כשבחוץ מאיימות 32 מעלות ומה שמרגיש כמו 120 אחוזי לחות, פגשתי את שרון השכנה, רעננה וזוהרת, שיערה חלק למשעי ושמלת המקסי הירקרקה שלה מתנפנפת בקלילות ואף לא טיפת זיעה אחת […]
יש לי פטיש אמיתי למשמשים. עונתם הקצרצרה גורמת לי להתגעגע אליהם רוב השנה, וגעגועים הם כידוע מרכיב מחמם לב ובונה תשוקה בכל מערכת יחסים. ראשונים מופיעים הבלדי הקטנים ואחריהם המיסטקאווי הלבנים, עם הסומק הקל בלחיים. רכים ומבלבלים במראה הצנוע שלהם אבל מהפנטים בבושם שטמון בבשרם המתוק והעסיסי. בהמשך יבואו הכתומים הרגילים. […]
מדי שנה כשחג השבועות מתקרב, אני מוצאת את עצמי בודקת ביני לביני אם אפשר להיאחז עוד קצת באביב או שכדאי להשלים עם העובדה שהקיץ כבר כאן. ההתלבטות הזאת פוגשת אותי בכל פינה. סימנים של שינוי, של התחדשות, של הבשלה: בשדות הבשילו שיבולי החיטה, התייבשו ונצבעו זהב. הרוח עוברת ביניהן, מלחשת […]
יומולדת לאיש שלי ובצעד לא אופייני הוא מחליט לחגוג. סאן סבסטיאן, ארץ הבאסקים בצפון ספרד, עם א' ונ' חברינו האהובים. מלון קטן וקסום, אוכל קטן וטעים, אלכוהול משמח בכוסות גדולות, גיחות לכפרי דייגים פסטורליים מוקפים הרים ירוקים שיורדים עד הים, אדריכלות מגוונת ומעוררת השראה, תרבות מערבית ישנה וחדשה ואנשים […]
הנסיכה חולה. אחרי שנים של דלקות ריאות והפרעות נשימתיות מכל סוג – סתם צינון עם חום, גם כזה שנמשך ארבעה ימים ארוכים, נראה כמו מחלה-לייט. היא מכורבלת על הספה עם הסרט של הדרדסים, צורכת הרבה ויטמין סי בצורת קלמנטינות, תפוזים וגזרים בשלל צבעים ומטפלת באוסף חיות המחמד הבובתיות שלה, שגם […]
בביקור האחרון באיטליה נתקלתי פתאום בחנות ירקות באפרסמונים שנמכרים כשהם רכים מאוד מאוד, כמעט נוזליים, בתוך מגשי קרטון, כמו ביצים שבריריות שזקוקות לתמיכה והגנה. אפרסמונים שהבשילו על העץ עד שתוכם הפך מין כתום-שקוף ומתוק-מתוק, כמו תה עם המון סוכר בפנים. כשהצעתי לילדים שלי לטעום הם קצת נבהלו ולא בדיוק ראו […]
הכל קרה בגלל רותי, שעשתה את מה שהיא הכי אוהבת לעשות: ארזה את ילדי הטבע העירוניים שלה ויצאה לשטח. צפון, דרום, הרים, ואדיות – תלוי במצב הרוח ובמזג האוויר – העיקר לצאת מהעיר ולתת לרגליים להוביל אותה אל המרחבים. הפעם שמה פעמיה אל כפר תבור ומטעי הזיתים רחבי הידיים של […]
סוף סוף הקיץ. מפגשים משפחתיים בסוכה. עוד חופשה ארוכה מדי ממוסדות החינוך והרבה ארוחות חג/שבת שלאף אחד כבר אין כוח להכין או לאכול. נשמע כמו זמן טוב לקראמבל – מאפה של פירורים, שבבסיסו פירות עזי טעם וצבע ובראשו פירורי בצק חמאתי שמפיץ ניחוחות מייסרים ורבי הבטחה בעודו משתזף ומבעבע […]
הבוקר החלטתי לעשות מעשה ובאופן חריג מדי פיניתי לעצמי שעתיים יקרות לקפה עם חברות ותיקות ואהובות. מין מפגש פיסגה שכזה באמצע החיים שנסוב על כלום ועל הכל, שניהם לגמרי ברומו של עולם, לפחות בעולם שלנו. תחילת שנה, כשכל הצאצאים מאופסנים היטב במוסדות החינוך או בידי המטפלות, רגע לפני שהם חוזרים […]
כל שנה לקראת החגים מתמלאים עצי הדקל באשכולות כבדים וצבעוניים של תמרים. חלקם אדומים, חלקם כתומים, צהובים או ירוקים. קשים ועושים תחושת יובש בפה למי שנתקף אומץ ומחליט לנגוס בהם. הם כל כך יפים ומפתים שקשה לסרב להם וקשה להאמין שיאכזבו בטעמם. יש מי שיקחו את תמרי הבוסר ויאכסנו […]
