אמצע שבוע בסתם יום של חול, שום חג עוד לא נראה באופק ואפילו לא רמז ליורה המיוחל. אני אורזת את הטרום מתבגרת שלי (ששמחה לזכות מן ההפקר ביום נטול לימודים) ונוסעת לבלות יום במטבח של סבתא עליזה בכפר אוריה. ראש השנה מתקרב ואני נחושה סוף סוף לשחזר את תבשיל החג […]
בשנה האחרונה (בנסיבות שעדיין מוקדם לדון בהן) יצא לי לבלות לא מעט בנצרת. שנה שבמהלכה הפכה עבורי העיר (שמאז ומעולם היא מהאהובות עלי בארץ) לעוד יותר מוכרת ומשמחת. קצב משלה יש לה לעיר הצפונית. העניינים מתנהלים בה בעצלתיים, התנועה זורמת בכאוס אדיב, אנשים מברכים זה את זה לשלום והרחובות מלאים […]
יום שלישי בבוקר, שבוע שני של רמדאן והשוק של ואדי ניסנאס בחיפה מתקשה להתעורר. הג'ט לג שהביאו איתם ימים של צום ולילות של חגיגות וסעודות כיד המלך ניכר על פני המוכרים המותשים ומעט הקונים, הסהרוריים גם הם. ארוחת הלילה של אתמול הסתיימה רק לפני שעות אחדות וכבר צריך לעשות קניות […]
בסיפורים שכולנו גדלנו עליהם, הרבה לפני שמצוקת הדיור עלתה לכותרות, נדל"ן היה עניין שבחירות רבות בצידו. על הדלת התנוסס שלט, לא היה שום מתווך בתמונה ומי שכיתת רגליו למצוא לו מקום שיוכל לקרוא לו בית בדק היטב את הקירות והמסדרונות אבל לא תקע יתד ולא פרק תרמיל עד שווידא שגם […]
ארבע שנים אני כותבת פה ועדין לא יצא לי לפרסם מתכון לחמין. זה לא שאין לי אחד כזה, בטח שיש, והוא אפילו אחר ועדין וטעים ממש, אבל איכשהו כל שנה עד שנזכרת להכין אותו וגם לכתוב ולצלם נגמר החורף הבלתי חורפי, אביב קיצי מפציע טרום זמנו ומתכון לחמין נראה לגמרי […]
כבר מהשם המסתורי-משהו יכולים חדי חושים להבין שיש פה עניין ששווה התעסקות. יופקה (yufka) היא יריעת בצק עשויה קמח ומים, מרודדת דק-דק בקוטר גדול (מין שטיחון בצק אפוי על סאג') שמגיעה מתורכיה, שם מכינים ממנה מטעמים אפויים או מטוגנים, פריכים ומתפצחים, ממולאים במה שמתחשק: בוריק, גוזלמה, פליקאס ובקלאווה. המשותף לכולם […]
החופש הגדול מאחורינו. באופק הקרוב מנופפים החגים לשלום. התקווה למצוא את עצמי לבד, בשקט בבית בשמונה בבוקר, התנפצה אל תוך רעש מחריש אזניים של שיפוצון שהתחיל בחצר ומאיים לפלוש אל הבית פנימה. מתקשה (אולי מסרבת) לנחות סופית מחופשת החלומות בלסבוס, אני מטפסת אל הבחצ'ה הפרטי שלי על גג החנייה ומוצאת […]
איך שלא מסובבת את הראש מרגישה שההבילות פה בשיאה. כולם והכל בנקודת רתיחה בביעבוע בלתי מתון שמאיים לגלוש, לצאת משליטה בכל רגע ולכבות כל זיק של תקווה לנורמליות. הילדים המתים והקדיש האימהי, השטחים הבוערים, הטילים שמתעופפים, החיילים שעוברים מחיפוש גופות לפיזור הפגנות, השוטרים שסורחים, שר הפנים החילוני שסוגר את העיר, […]
יום שישי, שוק האיכרים בנמל תל אביב. ברגע האחרון, בדרך לאוטו, נזכרת ששוב נגמרה לי הטחינה ונעצרת ליד הדוכן של "אנשי הזית" (שכשמם, מגדלים זיתים ועושים מהם שמן משובח. אבל זה סיפור אחר). "אפשר טחינה בבקשה?", אני מסננת בחיפזון. "איזו?", שואל הבחור מצידו השני של הדוכן. "יש יותר מאחת?", אני […]
האיש שלי תמיד אומר שאיך שמגיע פסח, נגמרת השנה. ואכן, כל שנה, מיד אחרי ליל הסדר, מתחיל מיקס מבלבל של שבתות, מועדים וחגים, חופשות ונסיעות. מעט מאוד ימי שיגרה והמון שבועות שלא ברור איזה יום פותח אותם ואיזה מסיים. אצלנו מתוספים לכל אלה גם אירועי בית מארח כיתתי וימי […]
