חלק נכבד מהשנתיים האחרונות ביליתי בנצרת, במטבח הביתי של משפחת ספדי. מה שהתחיל במפגש חברתי מקרי וטעים ביני לבין השף דוחול ספדי הפך לאט-לאט לחלום שמתגשם ונגמר בספר שיצא לאור בשבוע שעבר. קשה לתאר במילים את עוצמת החווייה האישית שלי מתהליך העבודה על הספר הזה ואת גודל ההתרגשות שלי עם […]
שעת ערב מוקדמת בתל אביב. אני מטפסת בסולם אל הגינה שעל גג החניה שלנו. גם עכשיו, כשהשמש מתחילה לשקוע, החום והלחות שאין מהם הפוגה מזכירים מאוד את בנגקוק. אני סוקרת במבטי את התבלינים והירקות התאילנדים שהתאמצתי לקבץ, עוד דרך לתעל כמיהה וגעגועים אל הארץ הרחוקה ומטבחה, שכבשו אותי בסערה שלא […]
הבוקר השני שלי בבנגקוק. מוכת ג'ט לג ומיוזעת אני נכנסת למונית שתסיע אותי מחוץ לעיר אל פרבר קטן ליד הנהר שם מחכה לי יום של בישולים עם הנומן (לשעבר אייל) אספלר – רופא כירורג, תכשיטן, טבח בחסד, חוקר ומשחזר מתכונים תאילנדיים מסורתיים, מייבש ביצות ומומחה לפרמה קאלצ'ר (חקלאות ברת קיימא). […]
חודש ספטמבר מביא איתו אשליה של סתיו. הימים עדיין חמים אבל בבוקר ובערב האוויר עושה כבר סימני תזוזה. הימים מתחילים להתקצר והדיונים על ארוחות החג ומי עושה אותן איפה כבר בעיצומם. החזרה אל שגרת בית הספר, אל סנדוויצ'ים עטופים בנייר וחולצות תלבושת אחידה, מכניסים קצת סדר בבלגן של הקיץ ומאפשרים […]
יום שלישי בבוקר, שבוע שני של רמדאן והשוק של ואדי ניסנאס בחיפה מתקשה להתעורר. הג'ט לג שהביאו איתם ימים של צום ולילות של חגיגות וסעודות כיד המלך ניכר על פני המוכרים המותשים ומעט הקונים, הסהרוריים גם הם. ארוחת הלילה של אתמול הסתיימה רק לפני שעות אחדות וכבר צריך לעשות קניות […]
טמאלס זה אמריקה הלטינית ואמריקה הלטינית זה טמאלס. קמח תירס בתוספת מה שאוהבים, תלוי באיזו ארץ ובאיזה איזור נמצאים, עטופים בעלים ירוקים של בננות או תירס ומאודים לאורך זמן בתוך סירי ענק שענני אדים עולים מתוכם ונושאים עימם ריח של מקומות רחוקים ושמחים. בכל שוק, תחנת אוטובוס או רכבת ואפילו […]
בסיפורים שכולנו גדלנו עליהם, הרבה לפני שמצוקת הדיור עלתה לכותרות, נדל"ן היה עניין שבחירות רבות בצידו. על הדלת התנוסס שלט, לא היה שום מתווך בתמונה ומי שכיתת רגליו למצוא לו מקום שיוכל לקרוא לו בית בדק היטב את הקירות והמסדרונות אבל לא תקע יתד ולא פרק תרמיל עד שווידא שגם […]
דבורה ירון, אמא של נ' חברתי האהובה, היא בת למשפחת קונדיטורים מקצועיים ואופה בחסד בזכות עצמה. כשהיא לא לשה, מערבבת ומרדדת בצקים, עסוקות ידיה הטובות בפיסול רב השראה של כלים, דמויות וחפצי נוי שונים שהדמיון הפורה והצבעוניות המשמחת ניכרים בכולם. כשהתקשרתי אליה השבוע לבקש ממנה את המתכון לעוגת הפרג […]
כבר מהשם המסתורי-משהו יכולים חדי חושים להבין שיש פה עניין ששווה התעסקות. יופקה (yufka) היא יריעת בצק עשויה קמח ומים, מרודדת דק-דק בקוטר גדול (מין שטיחון בצק אפוי על סאג') שמגיעה מתורכיה, שם מכינים ממנה מטעמים אפויים או מטוגנים, פריכים ומתפצחים, ממולאים במה שמתחשק: בוריק, גוזלמה, פליקאס ובקלאווה. המשותף לכולם […]
החופש הגדול מאחורינו. באופק הקרוב מנופפים החגים לשלום. התקווה למצוא את עצמי לבד, בשקט בבית בשמונה בבוקר, התנפצה אל תוך רעש מחריש אזניים של שיפוצון שהתחיל בחצר ומאיים לפלוש אל הבית פנימה. מתקשה (אולי מסרבת) לנחות סופית מחופשת החלומות בלסבוס, אני מטפסת אל הבחצ'ה הפרטי שלי על גג החנייה ומוצאת […]
