ירקות
השבוע עבר בסימן חידקים. דלקת גרון ואנטביוטיקה בצבעי ורוד ולבן, נוזל ומוצק לכולם. כאבי בטן וחוסר תיאבון כללי ואפילו דלקת עיניים קשה לסאלוקית. חוסר ההתאמה בין הקיץ שבחוץ למחלות שבפנים היה בלתי נתפס. הגינה פורחת במרבדים סגולים של מרווה, רוזמרין ולוונדר ומפיצה בישום עז של פרחי הדרים קטנים ועוצמתיים. אין […]
יש ירקות ופירות שאנחנו מדברים עליהם בגוף זכר אבל מהותם לגמרי נשית. חציל הוא אחדמהם. בחוץ קליפה עם ברק לכה סגול-שחור וחמוקיים מתעגלים יותר או פחות, בפנים שחלה יצרנית ופוריה, ממנה ינבטו המוני תינוקות חציל מדושנים ורכים. האיטלקים, שאין כמוהם מבינים רכות נשית מהי, קראו לזני החצילים שלהם בשמות כמו […]
יש משהו מאוד אנושי בדלעת. אולי זה הגודל שלה, אולי החמוקיים המלאים שמשדרים רכות וטוב מזג של דודה שמנמנה. אולי אלה הפרצופים שמפסלים ממנה ילדים שזכו בחגים שיש בהם מוטיבים מקושטים עם המון דמיון וצבע, ואולי זה בכלל המקום שלה באגדות שגורם לי לרצות להיכנס אל בטנה ולהפוך לנסיכה בדרכה […]
אני לא זוכרת איפה פגשתי בפעם הראשונה אטריות סובה, אבל כבר שנים הן אורחות קבועות במטבח שלי בווריאציות שונות. לטובת מי שלא מכיר, סובה הן אטריות חומות בהירות, שטוחות ודקות, שאם מסתכלים עליהן מקרוב, יש להן נקודות פצפונות בחום כהה יותר. הצבע והניקוד הם רמז למרכיב העיקרי בסובה: קמח […]
סלק הוא שרש עם יכולות פיתוי גבוהות. ערימה של סלקים בשוק, עם או בלי העלים המסורגים בוורידים אדומים, הם כמו לחיצה על כפתורי היצירתיות הקולינרית שלי. משהו בצבע העז שמסתתר בביישנות מתחת לקליפה החומה כמו לוחש לי: "באתי ממעמקי האדמה, אפוף מסתורין וריח של רגבים לחים. בתוכי מתחבאת שמחה עצורה […]
בשבועות האחרונים אני מסתובבת בשכונה הפרברית והשלווה בה אני חיה ומכל חצר מחייכים אלי עצי הדר עמוסי פרי. אשכוליות מסנוורות בצהוב, תפוזים בשלים בכתום עז, לימונים צהובים ובשרניים שנראים כאילו קפצו לביקור פתע מסיציליה, קומקוואטים קטנטנים שעושים חמוץ בפה וגם חושחשים מפתים שיתגלו כמרים מאוד למי שיעז לחמוד אותם […]
כשהייתי סטודנטית בירושלים, חיכיתי בקוצר רוח לסופי שבוע, אז אוכל לעשות סופסוף את הדרך לתל-אביב, להפשיר ליד הים ולפגוש משפחה וחברים. בדרך ליציאה מהעיר היתה לי עצירה קבועה בשוק מחנה יהודה. הייתי מחנה את האוטו, מדלגת בזריזות ובדבקות של טיל מונחה מטרה אל דוכן הדגים המלוחים ומבקשת מהמוכר לארוז לי […]
את השנה החדשה פתחנו באחור של חצי יממה. שני לילות נטולי שינה בגלל ילדה משופעת הביאו לקריסה מערכתית מסויימת וגם הגשם שסוף-סוף הגיע גרם לנו להעדיף את הפוך על השמפניה שנותרה על המדף במקרר, מיותמת בקרירותה. בבוקר שבת, כשהקצנו אל 2011 ביקיצה טבעית מפתיעה קרוב לשעה 10:00 (!), קיבלה את […]
תכלס לא בחרתי להכין גולאש. זה הוא שבחר אותי. זה התחיל מכמה חברות שסימסו לשאול אם יש לי מתכון מוצלח לגולאש, המשיך בחברים שחזרו מביקור בבודפשט והזמינו לגולאש מתובל בפפריקה בייבוא אישי שנטרף על ידי הילדים, אותת לי מבין דפי ספר בישול ישן שפתחתי במטרה לחפש מתכון לכופתאות אוסטריות חמאתיות […]
שבוע לפני כריסמס בפריס. העיר לבנה, אין מעלות בחוץ. הרחובות מקושטים ומוארים, חלונות הראווה מנצנצים באדום ולבן, ניירות עטיפה חגיגיים נשלפים מתחת לדלפקים עמוסים. בתי הקפה מלאים אנשים שברחו מהקור והתכרבלו במעילים ובצעיפים עם חיזוק של ספל קפה-או-לה מהביל. המכורים הכבדים נשארו לשבת בחוץ, מתחת לפטריות החימום, שואפים בעוצמה […]
