ירקות
ראשון בבוקר. עוד שבוע מתחיל. אמצע ינואר ובחוץ שמיים כחולים ושמש בוהקת. מנסה להתניע ולחזור לעשייה אחרי שבת נעימה שעברה ברובה ברביצה עצלה על חוף הים עם הילדים וחברים אהובים. סידור חורפי לא רע: קצת סערות ממוקדות, בין הרבה הפוגות שימשיות. ובמטבח: סיר גדול של מרק בשרי מהביל, כזה שנראה […]
אצלנו בעדה (זו שנישאתי לתוכה, לא זו שממנה נולדתי) המטבח מתנהל לפי הזמן בשנה, יבולי השדה העונתיים וגם הימים בשבוע. כל אלה מכתיבים כללים בלתי כתובים אבל מאוד מוקפדים בעניין מה ראוי לו להיאכל מתי. קוסקוס למשל הוא אוכל של שלישי ושישי בצהריים ובשום פנים ואופן אין לאכול ממנו ביום […]
לא קל להיות גינת ירק בחורף, אפילו לא בגירסתו התל אביבית המתונה בדרך כלל. יש מי שהתקשה לשרוד את הסופה מלפני שבועיים ויש מי שהחורף בשבילו בעדיפות ראשונה וקור וגשם הם עבורו סם החיים. כשעליתי לגג לבדוק מה שלום הגינה שלי גיליתי בה חיילי שומר זקופי עלים שמראם הרענן מביא […]
סוף שבוע סוער עבר עלינו בהתכרבלות מכונסת בבית המחומם שנעטף בניחוח תבשילי חורף עתירי קלוריות ומבטיחי נחמה ובעירה פנימית. הילדים שחלמו על שלג בירושלים התנחמו בברד בתל אביב והסלוקית סירבה בתוקף להיפרד מהספה ולחשוף את גופה הדקיק נטול הריפוד לקור ולגשם שבחוץ. אני מודה שכרבול חורפי מלווה במשפחה, חברים, סירים […]
חנוכה, חופשת ילדים, שמן ועוד שמן, משפחתולוגיה, חמסינים, מדבר, עגבניות-חצילים-פלפלים, סלוקית נוירוטית, גשם, ים סוער, מרק שעועית וסלקים מתוקים בשמנת, חורף שנזכר באיחור, אפרוריות, חימום ריצפה, מגפיים מגומי. כל אלה בשבוע אחד. החזאים מבשרים חורף רציני, אולי אפילו שלג בירושלים. הלוביות והעגבניות שמתעקשות לשגשג בגינה על הגג כאילו אוגוסט לא […]
על חלום גינת הירק השופעת (רצוי עם כמה תרנגולות חופש גאות מקרקרות בין הערוגות ואולי עז או שתיים שחיות בה בנחת מבלי לאכול אותה עד השורש) כתבתי פה כבר אינסוף שורות. גם על הדבר הזה שמחבר אותי לעיר ויוצר מכשול משמעותי בדרך להגשמתו של החלום, דיווחתי לא פעם. והנה כבר […]
ימים חגיגיים עוברים עלי ממש עכשיו. המתבגר חוגג יומולדת 12. הבלוג שלי, יחד איתכם וממש בזכותכם, חוגג 3 שנים באויר. ספר חדש חוגג את ימיו הראשונים על המדף ומקווה להתקבל בהתלהבות ובחום כקודמיו. ימים של שמחה מהולים בהרבה מחשבות קדימה ואחורה, הרהורים, זכרונות, חששות – החומרים מהם עשויים […]
את ערוגת הלוונדר הצרה והארוכה בקצה הדשא הפכנו (בעזרתו של רן הגנן הנמרץ) למיני גינת ירק שהרעיפה עלינו שפע של קולורבים פריכים, שומר בניחוח אניסי רב נוכחות, פטרוזיליה, כוסברה, בצלים ירוקים, מנגולד, רוקט, עלי סלק ורשאד הכי טריים וריחניים שאפשר לדמיין, חסות מבריקות, צנוניות סמוקות לחיים שנבטו בחוצפתם […]
את הקובה המיתולוגי של לילי, אמא של ד' חברתנו האהובה, זכיתי לטעום כבר כמה פעמים בלי לפגוש את המקבבת בכבודה ובעצמה. איכשהו עשו הקובות העדינות שלה את דרכן מרמת השרון למטבח שלי ונעלמו כלא היו, משאירות אחריהן טעם של געגוע עמוק למשלוח דומה ממש בקרוב ותקוות שיבוא יום ואדע ליצור […]
הכמיהה לאוכל אסייתי אינה מרפה ממני בשבועות האחרונים. הווק עובד שעות נוספות. אני והמתבגר (שגם הוא כמוני מכור לטעמים האסייתיים ולכל מה שריח אוממי עולה ממנו) מלקקים אצבעות והבית זקוק לאיוורור תמידי. העיסוק בהצגתו לעולם של הספר החדש שלי, שכבר מפציע פה ושם בחנויות, משאיר אותי נטולת זמן ומחדיר בי […]
