הזמן עובר ובכל זאת מופתעת לגלות בכל פעם שהנה כבר נובמבר, בעצם דצמבר, לא, כבר ינואר. תכלה שנה וקללותיה, אבל נדמה שזו שהשארנו לכאורה מאחור מתעקשת להמשיך ולרדוף אותנו ביתר שאת, להעמיק את הכאב, את העצב, את היאוש, את הגעגוע, לא יודעת בדיוק למה. ימי שמש קרירים ונעימים מטשטשים גם […]
לעתים נדמה שהזמן עצר מלכת אי שם באוקטובר. והנה, ימי ראשית דצמבר, חנוכה בפתח, חג האורים והחושך כבד מנשוא. התותחים שבו לרעום, נשקים ומילים בשליפה מהירה, בלתי מבוקרת. השמחה על מי שחזר דועכת מול הדאגה למי שנשאר מאחור, מכבידה ומעיבה על חדוות טיגוני החג וההתכנסות בחברותא לאור נרות. אני מנצלת […]
פירות הפטל בשיא עונתם, בוהקים בגווני אדום עז עד שחור עמוק, יפהפיים, מלאי עסיס חמוץ-מתוק. מה עושים עם פירות הפטל? אוכלים מהם כמה שרק אפשר, מפזרים על גבי תלולית יוגורט צונן או לצד ערימת פנקייק בדבש וחמאה. משלבים במיני מאפים רכים או פריכים. רוקחים לריבה או צ'טני שיאפשרו ליהנות מטעמם […]
כמו בכל שנה, כשעונת ההדרים בשיאה, המטבח שלי מתמלא פעילות ושמחה. קילופים, חיתוכים, השריות, הרתחות, בישולים, ערבובים, המלחות, צמצומים וחוזר חלילה. בשנים האחרונות מצאתי לעצמי פרטנרית ראויה לקרנבל ההדרים, והשנה אפילו שתיים. כמוני, גם הן נצר למשפחות פרדסנים מהשרון; כמוני גם הן חושקות עד אובססיה בשלל בני המשפחה המפוארת עתירי […]
הרעיון לרקוח מיני מרקחות פרי בקדירה בתנור במקום בסיר כבד על הגז נולד בהשראת מיכל חביביאן – חקלאית (מבעלי משק חביביאן בעמק האלה – משק ביו דינמי שמגדל ירקות אורגניים מהטובים שיצא לי לטעום), טבחית יצירתית ובאופן כללי אשה שיש הרבה מה ללמוד ממנה. התהליך הוא פשוט ואינו דורש כמעט […]
כמו הרבה סוגיות אחרות שמאפיינות את המציאות הישראלית, גם עגבניות הן עניין לא פתור. ארץ שלכאורה נועדה לספק ליושביה עגבניות שמש נפלאות, ארומטיות, מזני מורשת, עזי טעם, ריח וצבע, מוצאת את עצמה מצמיחה חיקויים נחותים, כמעט מעליבים, של המקור. כאלה שיאריכו אמנם חיים על המדף ויהיו זמינים כל השנה, אבל […]
עם משמשים צריך מזל. חלקם נראים נפלאים אבל מאכזבים בטעמם או במרקמם. אחרים נראים קשים או רכים מדי, שלא לומר קצת כעורים, אבל בנגיסה ממלאים את הפה מתיקות מבושמת. אני כאמור נוטה להגזים בקניית משמשים, אבל יודעת ביני לביני שכולם ייאכלו בדרך זו או אחרת, מבלי שימצאו את עצמם במגירת […]
כנצר למשפחה עניפה של פרדסנים, יש בי חיבה עזה לפירות הדר באשר הם. כשהם מבשילים על העץ בחצר או מפציעים בשוק, זורחים בשלל גווני כתום-צהוב-ירקרק, אני אוספת מהם מכל הבא ליד למאכל, למיץ ולמיני תוצרים משומרים בסוכר או במלח שישאירו איתי את טעמם המריר וניחוחם המשכר גם מחוץ לעונתם. ממש […]
"יש לי תרגיל בשיעור כתיבה", סימס לי הדקלול בערב חורפי וגשום. "הוא עוסק במתכון לסלט יפני שמופיע בספרו של מרסל פרוסט "בעקבות הזמן האבוד". קיבלנו משימה לחקור באיזה סלט מדובר ולהכין גירסה עכשווית משלנו. עם מי אפשר להתייעץ לדעתך?". מי שמכיר אותי יודע שזה בדיוק סוג ההודעות שמאתגרות אותי באופן […]
החורף הגיע ועונת ההדרים בשיאה. בכל חצר או פינת רחוב נחות עיני על עץ כזה או אחר, עמוס לעייפה פירות בוהקים בצבעי צהוב-כתום עזים. מי שזוכה לקטוף הדרים ישר מהעץ יודע בושם טבעי מהו, במלוא עוצמתו והדרו. אני קוטפת או אוספת מהם מלוא הסל, ממלאת קערות, מרתיחה סירי ריבה או […]
