לפעמים גם אנשים שאינם מאמינים אדוקים וחיי היומיום שלהם חפים מכל מניירה דתית, נתקלים בסיטואציה שמעוררת מחשבה (או אולי תהיה) בדבר קיומו של כוח עליון שיש לו יד מכוונת לאירועים גדולים וקטנים. בשבוע שעבר, בעודי מתנהלת לאיטי מהבית של אחותי המרכזית עברתי ליד חלון ראווה קטן, כזה שחלפתי על […]
שישי בבוקר, שוק הנמל הומה כרגיל. נדמה שפניקת האזעקה מהערב הקודם נמחקה כלא היתה. ובכל זאת בין מישושי הירקות מחליפים כולם עם כולם חוויות ותובנות מליל אמש. הסמול-טוק בין פרצופים קבועים ומוכרים משני צידי הדוכנים נודד מסלקים וכרישות לקולות נפץ ומרחבים מוגנים. התל אביבים מתקשים להשלים עם העובדה שגם הם […]
החורף הפתאומי תפס אותי בעיצומן של חגיגות יומולדת. המתבגר חגג 11 בחברת אסופת מתבגרים ארוכי גפיים ומתבגרות מתוחות עור ושופעות נעורים (מדהים ומפחיד כמה מוקדם הן הופכות היום לנשים קטנות, יפהפיות ומודעות לעוצמתן) לצלילי מוסיקה קלוקלת וסיבובי בקבוק לאמת-או-חובה. אני, יחד עם כולכם, חגגתי שנתיים לעלייתו לאוויר של הבלוג הזה […]
חופשה כלל משפחתית בצפון החזירה אותי לפני שבוע לשוק בעיר העתיקה של עכו. שלוש שנים, מהשמחות בחיי, עברו עלי על חוף הים באכזיב. הסמטאות של עכו היו לי כמו בית שני. קצת מוזנח, קצת עצוב, עם פוטנציאל אדיר שאין מי שישכיל לממשו, והרבה קסם של ים ותרבויות עתיקות. אחרי היעדרות […]
לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת: יומיים אחרי הצילום הזה יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק. עיני חשכו. משתילי הבמיה המטופחים שלי נותרו בעיקר גדמים עירומים. מי אכל את הבמיה שלי? רושפלד. לא ההוא ממסטר שף אלא […]
עוד בצעירותי, כשאהבות ראשונות בצבצו ולהטו משיבושים הורמונליים של התבגרות וגילויים מסעירים על החיים, היתה בי התבונה והתובנה שאהבה ואוכל הן צמד חמד שאין להפרידו. כבר אז השכלתי לבחור את הגברים שלי מצוידים באמא בשלנית עם שורשים עמוקים במטבח אקזוטי כזה או אחר, לא חשוב מאיזו עדה. אהבת הנעורים המהותית […]
את ירון קסטנבויים, שף ואסתטיקן, הכרתי דרך ענת חברתי רבת הסטייל, שהיא גם שותפתו לחיים. מפגשי קפה ושיחות על אוכל בשישי בבוקר בשוק האיכרים הביאו אותו להתארח אצלי במטבח ומשם הדרך לבילויים קולינריים משותפים נוספים היתה קצרה. השבוע מצאנו את עצמנו עם כמה שעות פנויות בהרי ירושלים. "מה אתה אומר […]
למטבח התוניסאי יש חלק מכריע בעובדת היותי אישה נשואה כדת וכדין. בגיל 30, עם קריירה עתונאית משגשגת וחלומות על בר-אוכל משלי, היתי צעירה, יפה ומשוחררת מכל מחשבה על התמסדות רישמית והקמת משפחה. ארבע שנים במטבח של עליזה (לימים סבתא עליזה המפורסמת), תוניסאית רבת כשרון קולינרי וזוג ידי זהב, הביאו אותי […]
אבי וקרן חברינו עברו למכמורת לפני שלוש שנים. בלב קצת כבד, אבל מלא בהרבה תקווה, גלשו להם מהרי ירושלים אל חוף הים ושלושת ילדיהם איתם. הוא – מלך ירושלים, שבמשך שנים הרקיד, השקה, האכיל ובנה את העיר בקצב הטורבו שלו, והיא – ירושלמית ותיקה וגאה, החליטו לעשות מעשה: לנטוש […]
לאורך השנים קיננה בי התובנה שפעילות גופנית זה משהו שצריך לעשות גם אם לא בדיוק מתים על זה. זה היה מבחינתי סוג של מאבק שהצלחתי לקיים בכבוד יותר או פחות על מנת להביא את עצמי למיכסת פעילות סבירה שתחזק את הגוף ותשקיט את ייסורי המצפון. היחסים שלי עם פעילות ספורטיבית […]
