אל תגידו שלא היתה פה מראש אזהרת אובססיה. משמשים ואני זה הכל או לא כלום, וכרגע זה בהחלט הכל. החיפוש אחר משמשי המיסטקאווי – אלה הקטנים, הבהירים, סמוקי הלחיים שנקראים גם בלדי – הסתיים בניצחון, כלומר בעשרה קילוגרמים בשלים ומבושמים שחזרו איתי מיפו הביתה. ביקור בנצרת כעבור כמה ימים הציב […]
בחצר של סבא וסבתא שלי צמחו עצי שזיפים מחמישה זנים שונים בצורתם ובטעמם, כולם כאלה שלא יצא לי לפגוש מאז בשווקים או במטעים: שזיפי סנטה רוזה באדום יין, שאיבדו מחמיצותם רק כשהגיעו לבשלות שיא. שזיפי אוגדן צהובים ומלאי מיץ. שזיפי קלסי ירוקים כהים, מוצקים ומתוקים. שזיפים קטנים בירוק ואדום (שמם […]
במהותי אני אשה של קיץ. הכל אהבתי בו: שחייה בים ורביצה על החוף, שמש, בגדים קלילים, קמפרי צונן, רגליים שחומות, כפכפים וקפה קר. אך בשנים האחרונות הפך עבורי הקיץ לתסריט אימה של דביקות, הזעות ובעירה פנימית וחיצונית. אולי זו אני שהתבגרתי, אולי זה הוא שהפך אינטנסיבי עד בלתי נסבל. כך […]
הבוקר השני שלי בבנגקוק. מוכת ג'ט לג ומיוזעת אני נכנסת למונית שתסיע אותי מחוץ לעיר אל פרבר קטן ליד הנהר שם מחכה לי יום של בישולים עם הנומן (לשעבר אייל) אספלר – רופא כירורג, תכשיטן, טבח בחסד, חוקר ומשחזר מתכונים תאילנדיים מסורתיים, מייבש ביצות ומומחה לפרמה קאלצ'ר (חקלאות ברת קיימא). […]
בחצר של סבא אריה וסבתא טילה בכפר סבא גדלו לאורך השנים לפחות שישה זנים של שזיפים. באמצע הדשא הגדול, עליו אהבנו להתגלגל ולרוץ בין זרנוקי המים של הממטרות שציקצקו בהתרסה תוך כדי סיבוב והשפרצה, עמד עץ הסנטה רוזה הגדול. שזיפיו הבשלים שצבעם יין עמוק הגירו מיצים שזימנו אליהם דבורים וצרעות […]
דברים שאהבתי בלסבוס גבעות מכוסות עצי זית כסופי צמרת. קפה פרדו אמריקנו ושש-בש על המים. לחלוף על פני להקת האווזים שחיה את חייה בין סירות הדייגים לצד הכביש שמוביל אל הבית. צילום: ענת טל נשים בשחור. יושבות בזוגות או בחבורות ברחוב, ליד הבית, בהרים או ליד הים, נהנות מבריזה של […]
עכשיו הוא הזמן הכתום, זמן המשמש. הנה הוא כאן ולפני שבאנו על סיפוקנו כבר נעלם ואיננו עד שנה הבאה. "בוקרה פיל משמש" אומרים בערבית על משהו שאין יותר מדי סיכוי או ודאות שיתרחש, כי לך תבנה על המשמשים האלה שעוד יהיו פה גם מחר. צילום: רוני פרצ'אק בשבילי משמש הוא […]
בגינה, קצת כמו בעולם האופנה, מחליפים קולקציות הרבה לפני שהעונה הרלוונטית מגיעה. וכך יצא שעכשיו, ממש באמצע החורף, שלפתי מהאדמה צנוניות פצפוניות וסמוקות לחיים אחרונות לעונה ויחד עם ראשי כרוביות אחרונים שהציצו בביישנות מבין מעטפת עליהם, אספתי אותן אל המטבח שלי. גם הברוקולי והכרובים סיימו את משמרתם ובשבוע הבא, לכבוד […]
במקרר שלי יש מדף שלם שמאוכלס צנצנות-צנצנות של ריבות פרי ברקיחה ביתית: אפרסקים, משמשים, תותים, שזיפים, תותי עץ, שסק, תאנים, תפוחים, תפוזים, תפוזי דם, פטל שחור, פטל אדום, גויאבות, דובדבנים חמוצים, קומקווטים, פיטנגו ואולי עוד כמה שמתחבאים הרחק מאחור. ולא שיש מי שבאמת אוכל את כל הריבות האלה. האיש והמתבגר […]
בשבועות האחרונים אני עוברת ליד הדוכן של הסלקים הצבעוניים בשוק האיכרים ועוצרת להתפעל מצרורות צרורות של שורשים שנתלשו לא מזמן ממעמקי האדמה שם הוורידו, הצהיבו והאדימו בחשאי, שומרים בביישנות את יופים והדרם מפני עוברים ושבים. רק ההתכנסות הזאת לתוך עצמם והאהבה לחושך וקור מצדיקה את היותם יצורים חורפיים. מי שיצליח […]
