סלטים
שעועית לימה (או בובס כמו שקוראים לה פה לפעמים) היא האחות הגדולה והפחות פופולרית במשפחת השעועית עתירת הגדלים והצבעים. אין לי מושג למה. תהליך ההשריה והבישול שלה לא ארוכים יותר משל אחיותיה ובטעמה היא בעיני מהמשובחות במשפחה. רכה ודייסתית או מוצקה עם נגיסות – יש לה טעם עדין ומתיקות […]
כמו הרבה דברים טובים אחרים בחיינו, גם טרנד הקטניות והאכילה הירוקה שכבש את המטבח שלי בשבועות האחרונים התחיל בגלל א' ונ' חברינו, שהחליטו להכין את עצמם לקראת השנה החדשה בריסטרט כולל לגוף ולנפש והצפינו לשבוע של בריאות וניקוי מערכות בקיבוץ אלומות. אל מול נופי הכנרת ושקיעות סוף הקיץ המרהיבות […]
שבוע מתעתע עבר על כולנו. זו התחילה את בית הספר וכבר מתגעגעת לגן. זה מסיים אותו השנה וכבר מתבגר במשרה מלאה. כולנו בג'ט-לג חופש, מתקשים להסתגל לשעת הקימה המוקדמת ולדרישות המערכת המונחתות עלינו במיילים רבי תכלית. הסאלוקית מתגלגלת בעצלתיים מהספה ומנסה בנחישות להצטרף כהרגלה לטיול הבוקר של הנסיכה והאיש, שנמנע […]
סוף אוגוסט. סוף החופש. הנסיכה שלי, שרק לפני רגע סיימה לינוק, מתחילה כיתה א'. מערבולת רגשית גדולה שכולנו סובבים בתוכה. ואני, כהרגלי בתקופות סוערות, בורחת למטבח, עושה תרפיה בבישול. מכינה את המקרר והפריזר לקראת החזרה לשיגרה. ממלאה סירים, מעבירה לקופסאות, מחלקת למנות. מוסיפה לתפריט המתגבש כמה מנות ילדים-משפחה חדשות ושוות […]
במהותי אני אדם של קיץ. קיץ תמיד היה מבחינתי העונה השמחה, האקטיבית, זו שממלאת אותי אנרגיות ומזרימה את הדם בעורקים בקצב טורבו. ים, שמש, ימים ארוכים, אהבות סוערות, חברים וחופש. המון המון חופש. גלידה, מנגו, תאנים ועגבניות. לא סתם עגבניות – עגבניות תמר. אלה המאורכות והצרות שקליפתן עבה, מתוחה […]
סלואו (slaw) הוא בהגדרה סלט שמבוסס על רצועות דקות של כרוב בתוספת מקלות או רצועות של ירקות אחרים. בארץ מכירים בעיקר את הקולסלואו הקלאסי: רצועות כרוב, גזר ובצל ברוטב מיונזי עשיר. כרובים אינם אזרחי קבע במטבח שלי, בטח לא בקיץ, כשאין פניות לתבשילים מפיצי ניחוחות. מיונז גם הוא נמצא […]
יש לי פטיש אמיתי למשמשים. עונתם הקצרצרה גורמת לי להתגעגע אליהם רוב השנה, וגעגועים הם כידוע מרכיב מחמם לב ובונה תשוקה בכל מערכת יחסים. ראשונים מופיעים הבלדי הקטנים ואחריהם המיסטקאווי הלבנים, עם הסומק הקל בלחיים. רכים ומבלבלים במראה הצנוע שלהם אבל מהפנטים בבושם שטמון בבשרם המתוק והעסיסי. בהמשך יבואו הכתומים הרגילים. […]
לפני כשבועיים זרעתי במו ידי זרעים של במיה. עם השקיה מסורה והרבה חיבה צמחו לתפארת: יומיים אחרי הצילום הזה יצאתי לחצר במטרה לשתול את הבמיות הצעירות בגינת הירק. עיני חשכו. משתילי הבמיה המטופחים שלי נותרו בעיקר גדמים עירומים. מי אכל את הבמיה שלי? רושפלד. לא ההוא ממסטר שף אלא […]
מדי שנה כשחג השבועות מתקרב, אני מוצאת את עצמי בודקת ביני לביני אם אפשר להיאחז עוד קצת באביב או שכדאי להשלים עם העובדה שהקיץ כבר כאן. ההתלבטות הזאת פוגשת אותי בכל פינה. סימנים של שינוי, של התחדשות, של הבשלה: בשדות הבשילו שיבולי החיטה, התייבשו ונצבעו זהב. הרוח עוברת ביניהן, מלחשת […]
עוד בצעירותי, כשאהבות ראשונות בצבצו ולהטו משיבושים הורמונליים של התבגרות וגילויים מסעירים על החיים, היתה בי התבונה והתובנה שאהבה ואוכל הן צמד חמד שאין להפרידו. כבר אז השכלתי לבחור את הגברים שלי מצוידים באמא בשלנית עם שורשים עמוקים במטבח אקזוטי כזה או אחר, לא חשוב מאיזו עדה. אהבת הנעורים המהותית […]
