סוף סוף הקיץ. מפגשים משפחתיים בסוכה. עוד חופשה ארוכה מדי ממוסדות החינוך והרבה ארוחות חג/שבת שלאף אחד כבר אין כוח להכין או לאכול. נשמע כמו זמן טוב לקראמבל – מאפה של פירורים, שבבסיסו פירות עזי טעם וצבע ובראשו פירורי בצק חמאתי שמפיץ ניחוחות מייסרים ורבי הבטחה בעודו משתזף ומבעבע […]
הכל התחיל כשהאיש שלי תפס יוזמה והחליט שהשנה נופשים במקום קריר. חיפושים מדוקדקים באינטרנט הובילו לבית-צימר מושקע באמצע היער שנחל זורם למרגלותיו באזור האגמים שבצפון-מערב אוסטריה. אני מודה שהארצות הגרמניות למיניהן מעולם לא היו הבחירה שלי לבילוי אישי או משפחתי אבל הכמיהה לצינון עשתה את שלה והסכמתי לשתף פעולה. נתחיל […]
תאנה היא הפרי האהוב עלי בעולם. בעצם היא גם העץ האהוב עלי בעולם. הענפים הכסופים, הצמרת הרחבה, העלים המאוצבעים עם הריח החזק-עדין שהרבה פעמים מבשר קירבה למעיין נובע. בשבריריות רבת עוצמה מצמיחה התאנה את פגיה, שכולן שחלה אחת גדולה, פוריה ומלאת דבש. לקטוף אותן ישר מהעץ, ירוקות-זהובות מבחוץ, מאיימות להתפקע […]
חודש יוני הוא חודש של שמחה. החודש בו קיבלנו במתנה, כמעט כנגד כל הסיכויים, אחרי שנים של עבודה קשה, רוויות סבל ותפילות, את הנסיכה שלנו. אלה פרצה לחיינו בסערה, הצטרפה לאחיה שחיכה לה בקוצר רוח, ומילאה לנצח את החלל הגדול שהיה שם בשבילה. ובאמת צריך חלל לגמרי לא […]
אצבעונים קטנטנים ואדומים עשויים גרגרים-גרגרים. עיגולים שחורים מתפקעים ממיץ, מתחברים לקיפודים ביישנים שאין בהם שום קוצניות. כדורים כחולים עם כתר עדין שנראים תמיד קצת מאובקים. קלחים שחורים ורכים, תמצית הילדות על העץ של השכנים, מטביעים חותמם עם כל נגיעה עדינה. פטל אדום, פטל שחור, אוכמניות, תותי עץ. כולם נחים […]
בעודי שקועה כל כולי במחשבות על ארוחת החג ובהתרגשות מכל הירקות והירוקים הנפלאים שהציפו את השוק (מבטיחה פרטים ומתכונים בשבוע הבא) והצדיקו מעבר לכל ספק את העובדה שהוא נקרא חג האביב, התחשק לי להשקיע קצת גם באגף המתוקים, תחום שאני נוטה בדרך כלל להזניח. לטובת הסדר כהלכתו והטיול למדבר שיבוא ישר […]
משלוח מנות הוא מנהג מקסים בעיני. כלכך מקסים, שבמידה כזו או אחרת אני מוצאת את עצמי מיישמת אותו כל השנה. למי שכמוני, מוצא את פסגות האושר שלו בהאכלת אנשים, כל ביקור אצל חברים או בני משפחה אהובים הוא הזדמנות למשלוח מנות קטן: צנצנת עם זיתים, לימונים כבושים או מלפפונים […]
יש משהו מאוד אנושי בדלעת. אולי זה הגודל שלה, אולי החמוקיים המלאים שמשדרים רכות וטוב מזג של דודה שמנמנה. אולי אלה הפרצופים שמפסלים ממנה ילדים שזכו בחגים שיש בהם מוטיבים מקושטים עם המון דמיון וצבע, ואולי זה בכלל המקום שלה באגדות שגורם לי לרצות להיכנס אל בטנה ולהפוך לנסיכה בדרכה […]
בשבועות האחרונים אני מסתובבת בשכונה הפרברית והשלווה בה אני חיה ומכל חצר מחייכים אלי עצי הדר עמוסי פרי. אשכוליות מסנוורות בצהוב, תפוזים בשלים בכתום עז, לימונים צהובים ובשרניים שנראים כאילו קפצו לביקור פתע מסיציליה, קומקוואטים קטנטנים שעושים חמוץ בפה וגם חושחשים מפתים שיתגלו כמרים מאוד למי שיעז לחמוד אותם […]
את השבוע האחרון עברנו בפורמט מחלה. השפעת הכריעה 75% מהמשפחה והביאה אותנו לאפיסת כוחות רוויית חום, שיעולים, אדוויל וקלסטרופוביה קלה מישיבה בבית סגור כשבחוץ גשם כמעט בלתי פוסק. כלכך מסכנים היינו, שאף אחד לא התפנה אפילו לרעב קטנטן שבקטנים, וכך ביליתי שבוע שלם מחוץ למטבח שלי, ללא ספק אירוע חריג […]
