חברה וירטואלית חדשה, שלא לומר קולגה, כתבה לי לא מזמן שהופתעה לשמוע שאני גרה בפרבר תל-אביבי, כי בדמיונה ראתה אותי מגדלת צנוניות במושב מרוחק. בלי לדעת, קלעה בול לקונפליקט שמתנהל לו דרך קבע בחיי: בין חוסר היכולת שלי להתרחק מהעיר, על כל הבטחותיה, הנוחיות והקצב שלה, לבין החלום הגדול שלי […]
בשכונה שלנו מורגשים דרך קבע משבים רעננים, נקיים וראויים של אג'נדה ירוקה ואקולוגית מודעת לעצמה ולסביבה. בביה"ס ממחזרים בקבוקים, גלילים, עיתונים וקרטונים למיניהם, אוספים את מי המזגנים להשקיית החצר, שומרים את כל השאריות מארוחת עשר לשרקנים ולחולדה הלבנה בפינת החי, משקיעים בגינת ירק ותבלינים ואפילו ויתרו על מסורת ארוכת שנים […]
האיש שלי תמיד אומר שתחילתו של פסח מסמנת את סופה של השנה. עוד לא הברשנו מעלינו את פירורי המצה והדבש של המימונה וכבר בגדינו מריחים מהמנגל של יום העצמאות, או אולי זה עשן המדורות של ל"ג בעומר? והקלוריות העודפות שהתמקמו על מנת להשאר באיזור המותניים, מקורם בארוחת הסדר או בפיתות […]
דקה לפני פסח, בתוך כל טירוף הקניות וההצטיידות, כאילו ממש עכשיו יוצאים כולנו ממצרים – קרה משהו בשוק. הכל נצבע בירוק עז של ירקות-תינוקות שנראים כאילו פיית האביב בעצמה קטפה בשרביטה הקסום מיד בהפציעם, והנחיתה בדוכנים, לשמח ליבנו בחג בפרט ובאביב בכלל. בבת אחת צצו במיות פצפונות, תרמילים קטנטנים של […]
השנה, בפעם הראשונה, סדר פסח אצלנו בבית. לא ברור איך זה קרה, אבל אמא שלי החליטה בינה לבינה שזה ממש בסדר "לעבור דור" כמו שהיא אומרת. 16 איש, אוכל חגיגי מסורתי וגם משהו שהילדים אוהבים. הרבה מורשת של הסבתות ונוסטלגיה בצלחות פורצלן מבריקות. על פי המסורת המקובלת בפולניה רבתי, […]
משלוח מנות הוא מנהג מקסים בעיני. כלכך מקסים, שבמידה כזו או אחרת אני מוצאת את עצמי מיישמת אותו כל השנה. למי שכמוני, מוצא את פסגות האושר שלו בהאכלת אנשים, כל ביקור אצל חברים או בני משפחה אהובים הוא הזדמנות למשלוח מנות קטן: צנצנת עם זיתים, לימונים כבושים או מלפפונים […]
יש משהו מאוד אנושי בדלעת. אולי זה הגודל שלה, אולי החמוקיים המלאים שמשדרים רכות וטוב מזג של דודה שמנמנה. אולי אלה הפרצופים שמפסלים ממנה ילדים שזכו בחגים שיש בהם מוטיבים מקושטים עם המון דמיון וצבע, ואולי זה בכלל המקום שלה באגדות שגורם לי לרצות להיכנס אל בטנה ולהפוך לנסיכה בדרכה […]
אני לא זוכרת איפה פגשתי בפעם הראשונה אטריות סובה, אבל כבר שנים הן אורחות קבועות במטבח שלי בווריאציות שונות. לטובת מי שלא מכיר, סובה הן אטריות חומות בהירות, שטוחות ודקות, שאם מסתכלים עליהן מקרוב, יש להן נקודות פצפונות בחום כהה יותר. הצבע והניקוד הם רמז למרכיב העיקרי בסובה: קמח […]
בשבועות האחרונים אני מסתובבת בשכונה הפרברית והשלווה בה אני חיה ומכל חצר מחייכים אלי עצי הדר עמוסי פרי. אשכוליות מסנוורות בצהוב, תפוזים בשלים בכתום עז, לימונים צהובים ובשרניים שנראים כאילו קפצו לביקור פתע מסיציליה, קומקוואטים קטנטנים שעושים חמוץ בפה וגם חושחשים מפתים שיתגלו כמרים מאוד למי שיעז לחמוד אותם […]
את השבוע האחרון עברנו בפורמט מחלה. השפעת הכריעה 75% מהמשפחה והביאה אותנו לאפיסת כוחות רוויית חום, שיעולים, אדוויל וקלסטרופוביה קלה מישיבה בבית סגור כשבחוץ גשם כמעט בלתי פוסק. כלכך מסכנים היינו, שאף אחד לא התפנה אפילו לרעב קטנטן שבקטנים, וכך ביליתי שבוע שלם מחוץ למטבח שלי, ללא ספק אירוע חריג […]
