איך שלא מסובבת את הראש מרגישה שההבילות פה בשיאה. כולם והכל בנקודת רתיחה בביעבוע בלתי מתון שמאיים לגלוש, לצאת משליטה בכל רגע ולכבות כל זיק של תקווה לנורמליות. הילדים המתים והקדיש האימהי, השטחים הבוערים, הטילים שמתעופפים, החיילים שעוברים מחיפוש גופות לפיזור הפגנות, השוטרים שסורחים, שר הפנים החילוני שסוגר את העיר, […]
את הקובה המיתולוגי של לילי, אמא של ד' חברתנו האהובה, זכיתי לטעום כבר כמה פעמים בלי לפגוש את המקבבת בכבודה ובעצמה. איכשהו עשו הקובות העדינות שלה את דרכן מרמת השרון למטבח שלי ונעלמו כלא היו, משאירות אחריהן טעם של געגוע עמוק למשלוח דומה ממש בקרוב ותקוות שיבוא יום ואדע ליצור […]
טיול, כל טיול, הוא בשבילי פתח למפגשים וגילויים חדשים בתחום האוכל. היעד יכול להיות לונדון, ניו יורק, פריס, רומא, ברלין, ברצלונה או סלוניקי וגם עכו, ירושלים, נצרת או כפר יאסיף. בכל מקרה יוצאת לכבוש אותו עם הרבה חלומות על אוכל טעים, שווקים, דוכנים, מסעדות ואנשים בעלי ידיים טובות שמגדלים […]
את רוני פרצ'ק, ד"ר רוני פרצ'ק בשבילכם, קיבלתי בעיסקת 1+1 משתלמת במיוחד עם בן זוגה וחברי הטוב דקל, אותו כבר פגשתם כאן וגם כאן. רוני היא מרצה ללימודי הודו המודרנית באוניברסיטת ת"א. אשה מרשימה ודעתנית, בעלת אג'נדה סדורה וחיבה עמוקה לכל מה שהוא עולם שלישי בכלל והודו בפרט. בחורה שיודעת […]
את גן העדן בניקיטי גילינו בקיץ שעבר. המשאלה התגשמה והוזמנו שוב השנה. הים אותו ים. השלווה אותה שלווה. הבית יפה עוד יותר על פינותיו החדשות והנוחות. רולה (שם גדול, תודו), אם הבית היווניה, מקבלת אותנו בחיבוקים. מבחינתה אנחנו כבר בני בית פה. גם מבחינתנו. למה לא? בימים הקרובים נחלוק את […]
על משלוחי המנות של סבתא עליזה סיפרתי פה כבר בשנה שעברה. השנה החלטתי לפנות זמן מהכנת תחפושות ושאר עניינים שבשגרת הטרום-פורים וללמוד להכין פיג'ואלס (מבטאים: fijuelas). פיג'ואלס הן עוגיות מרוקאיות מהצד הספרדי שנראות כמו סלילים או פרחים עשויים בצק דק ופריך ונוטפים סירופ דביק בניחוח פריחת הדרים. הן מככבות בחינות […]
את ירון קסטנבויים, שף ואסתטיקן, הכרתי דרך ענת חברתי רבת הסטייל, שהיא גם שותפתו לחיים. מפגשי קפה ושיחות על אוכל בשישי בבוקר בשוק האיכרים הביאו אותו להתארח אצלי במטבח ומשם הדרך לבילויים קולינריים משותפים נוספים היתה קצרה. השבוע מצאנו את עצמנו עם כמה שעות פנויות בהרי ירושלים. "מה אתה אומר […]
הכי מכל החגים אני אוהבת את חנוכה, מאז שהייתי ילדה וגם היום. עם משפחה וחברים בבית המחומם. בוהים בנרות המרצדים בחנוכיות שהוכנו בעבודת יד בגן ובבית הספר.שירים שמחים. ריקודי פנסים ואולטרה סגול. דמי חנוכה. סיפורי גבורה מעוררי דמיון והשראה. סופגניות בבלונד מוזהב, תפוחות וריחניות עם הרבה אבקת סוכר מעל ולביבות […]
צילומים: דניה ויינר כשאני פוגשת אנשים שבאמת מעניינים, מסקרנים או מרגשים אותי, מתחשק לי להזמין אותם אלי למטבח. לבשל להם, להאכיל אותם, לראות אותם לא מתאפקים ודוחפים אצבע אל תוך סיר או צלחת, לפטפט איתם תוך כדי וללמוד עליהם כמה שיותר בסיטואציה המוכרת, הבטוחה והאהובה עלי. בדיוק שנה עברה […]
מבחינת האיש שלי אין כמעט אוכל שאי אפשר או לא כדאי לשים בפיתה. לא במקרה הוא מהוגי ומובילי טרנד הפיתות שמשתלט על העיר ומאיים להפוך מהבשורה המנחמת של החורף לפתרון הבזק של הקיץ. בכל שעה ביום, תהיה פסגת חלומותיו (והוא יודע לחלום!) מנה של שווארמה נוטפת טחינה, עדיף "שמש" או […]
