ירקות
שבת בבוקר. השיפוץ נגמר. המטבח שלי חזר לאיתנו. הילדים הודיעו שאם זה תלוי בהם אפשר לא לאכול בחוץ יותר לעולם. מוסיקה לאוזני. בעודי רצה את ריצת הבוקר שלי בפארק (הרגל חדש ומענג שמנסה להפוך להתמכרות, בינתיים די בהצלחה) הרצתי בראש תפריטים אפשריים לארוחת צהריים משמחת. מלאת מרץ ואנדורפינים, התארגנתי ויצאתי […]
הכי בעולם מתחשק לי עכשיו לעזוב הכל ולברוח לים. הלחות והחום בחוץ מכים בי בהתרסה. הבית משתפץ אחרי פוגרום של נזילות מהאמבטיה שחירבו את תקרת הגבס בסלון וחייבו את החלפתה. הילדים בשיגרת ביה"ס, האיש בעבודה, הסאלוקית ואני נעות מתוסכלות בין יריעות ניילון ללוחות גבס והרבה אבק, כשברקע רעשי קידוח, שיוף […]
חברים, החגים מאחורינו! תודו שאין חגיגיות גדולה מזו שאחרי החגים. פסק זמן מבורך מארוחות, טיולים, משפחה, חברים, שמש, גשם ומה שביניהם. כל הדברים הטובים כל כך, ובלבד שיבואו במינונים שניתן להכיל. זכר השווארמה המשובחת של מורד כארם מכפר יאסיף (מבטיחה פרטים מלאים על הביקור הזה בשבועות הקרובים) נישא עדיין […]
שעועית לימה (או בובס כמו שקוראים לה פה לפעמים) היא האחות הגדולה והפחות פופולרית במשפחת השעועית עתירת הגדלים והצבעים. אין לי מושג למה. תהליך ההשריה והבישול שלה לא ארוכים יותר משל אחיותיה ובטעמה היא בעיני מהמשובחות במשפחה. רכה ודייסתית או מוצקה עם נגיסות – יש לה טעם עדין ומתיקות […]
מדי פעם נופלת שנה כזו כמו השנה, שבה כל חגי תשרי צמודים לשישבת ויחד עם שאריות הימים האבודים, אלה שנחתכו מהחופש הגדול (ומאז משלמים עליהם בריבית דריבית של חופשים שלא נגמרים), הפכה תקופת החגים השנה לבליל אינסופי ובלתי ניתן להפרדה של שבתות וחגים. ארוחת חג רודפת סעודת שבת, סירים מתרוקנים […]
כמו הרבה דברים טובים אחרים בחיינו, גם טרנד הקטניות והאכילה הירוקה שכבש את המטבח שלי בשבועות האחרונים התחיל בגלל א' ונ' חברינו, שהחליטו להכין את עצמם לקראת השנה החדשה בריסטרט כולל לגוף ולנפש והצפינו לשבוע של בריאות וניקוי מערכות בקיבוץ אלומות. אל מול נופי הכנרת ושקיעות סוף הקיץ המרהיבות […]
שבוע מתעתע עבר על כולנו. זו התחילה את בית הספר וכבר מתגעגעת לגן. זה מסיים אותו השנה וכבר מתבגר במשרה מלאה. כולנו בג'ט-לג חופש, מתקשים להסתגל לשעת הקימה המוקדמת ולדרישות המערכת המונחתות עלינו במיילים רבי תכלית. הסאלוקית מתגלגלת בעצלתיים מהספה ומנסה בנחישות להצטרף כהרגלה לטיול הבוקר של הנסיכה והאיש, שנמנע […]
סוף אוגוסט. סוף החופש. הנסיכה שלי, שרק לפני רגע סיימה לינוק, מתחילה כיתה א'. מערבולת רגשית גדולה שכולנו סובבים בתוכה. ואני, כהרגלי בתקופות סוערות, בורחת למטבח, עושה תרפיה בבישול. מכינה את המקרר והפריזר לקראת החזרה לשיגרה. ממלאה סירים, מעבירה לקופסאות, מחלקת למנות. מוסיפה לתפריט המתגבש כמה מנות ילדים-משפחה חדשות ושוות […]
התירסים עכשיו הכי טריים ומתוקים. גרגיריהם מסודרים שורות שורות, מבריקים כמו שניים שהוברשו היטב, מתפקעים מחלב רווי סוכר. אם אתם מזדמנים לשוק או מנויים לארגז אורגני שבועי, תזכו בהם עטופים בעטיפת עלים ירוקים, מחוספסים ומהודקים, מרופדים היטב בחוטי משי זרחניים, כמו מתנות יקרות ערך שנועדו לחצות יבשות וימים ולשמח ליבם […]
במהותי אני אדם של קיץ. קיץ תמיד היה מבחינתי העונה השמחה, האקטיבית, זו שממלאת אותי אנרגיות ומזרימה את הדם בעורקים בקצב טורבו. ים, שמש, ימים ארוכים, אהבות סוערות, חברים וחופש. המון המון חופש. גלידה, מנגו, תאנים ועגבניות. לא סתם עגבניות – עגבניות תמר. אלה המאורכות והצרות שקליפתן עבה, מתוחה […]
