ירקות
החופש הגדול מאחורינו. באופק הקרוב מנופפים החגים לשלום. התקווה למצוא את עצמי לבד, בשקט בבית בשמונה בבוקר, התנפצה אל תוך רעש מחריש אזניים של שיפוצון שהתחיל בחצר ומאיים לפלוש אל הבית פנימה. מתקשה (אולי מסרבת) לנחות סופית מחופשת החלומות בלסבוס, אני מטפסת אל הבחצ'ה הפרטי שלי על גג החנייה ומוצאת […]
מלחמות כבר לא קורות בקיץ, אפילו לנו קצת חם בשביל לכבוש (סי היימן, גיבור גדול). כבר אוגוסט, חצי קיץ מאחורינו והמלחמה הזאת קורה גם קורה אפילו שבאמת חם לנו בשביל לכבוש ולאבד כל כך הרבה בדרך. ואולי סופסוף המלחמה הזאת, שהטריפה לנו את הקיץ והקפיצה לשמיים את מפלס החרדות האישי והקולקטיבי, […]
סופשבוע של דכדכת עמוקה עבר עלי. כזו שאפילו שעות במטבח פלוס יין טוב וחברים אהובים לא הצליחו לגאול אותי ממנה. מצאתי את עצמי מתחפרת בעומקן של מחשבות מייאשות חסרות התחלה אמצע וסוף, כמו מבוך של מנהרות קטל מתוצרת חמאס. איכשהו, כמעט בכל סיטואציה, נוטה קו המחשבה שלי לעבור במטבח. חיילים […]
וידויה של דיקטטורית מטבח: המטבח הוא איזור העבודה שלי. המטבח הוא איזור היצירה שלי. המטבח הוא שלי. את המטבח שלי אני אוהבת לשמור לעצמי. לא אוהבת להפקיד (או שמא להפקיר) אותו בידי אחרים. בטח שלא ילדים. שלא תטעו – אני אוהבת שהילדים שלי מתאספים סביבי במטבח, יושבים על השיש, בוחשים […]
יום שישי, שוק האיכרים בנמל תל אביב. ברגע האחרון, בדרך לאוטו, נזכרת ששוב נגמרה לי הטחינה ונעצרת ליד הדוכן של "אנשי הזית" (שכשמם, מגדלים זיתים ועושים מהם שמן משובח. אבל זה סיפור אחר). "אפשר טחינה בבקשה?", אני מסננת בחיפזון. "איזו?", שואל הבחור מצידו השני של הדוכן. "יש יותר מאחת?", אני […]
צר לי להיות נושאת הבשורה, אבל למקרה שלא שמתם לב – הקיץ כבר כאן! מדי פעם תזוזת אוויר אחר הצהריים, שרידים של קרירות בוקר או קצהה של צינה ערבית, אבל רוב הזמן חום דביק ומיוזע שגורם אפילו לסלוקית לחשוב פעמיים לפני כל יציאה לטיול. חופשת שבועות שבטית בצפון עברה עלינו […]
מה עושה שוק אחד לשווה יותר משווקים אחרים? יש לכם יום שלם לשמוע את תשובתי המנומקת? הנחתי שלא. אז אומר בקצרה: שוק טוב הוא מבחינתי שוק שמספק בנוסף לסחורה טרייה ונפלאה גם הרבה השראה. שוק שאפשר לבוא אליו עם רשימות מוכנות (אם אתם אנשי רשימות. אני לא) אבל אפשר ואפילו […]
מה עושים עם צרור גזרים שנשלפו זה עתה ממעמקי האדמה לרגל החלפת קולקציה בגינה?
כדורים זהובים שיוצאים מהתנור פריכים ומתובלים ויש בהם בורגול, פטה, ירוקים ו…..גזר כמובן.
בשבועות האחרונים אני עוברת ליד הדוכן של הסלקים הצבעוניים בשוק האיכרים ועוצרת להתפעל מצרורות צרורות של שורשים שנתלשו לא מזמן ממעמקי האדמה שם הוורידו, הצהיבו והאדימו בחשאי, שומרים בביישנות את יופים והדרם מפני עוברים ושבים. רק ההתכנסות הזאת לתוך עצמם והאהבה לחושך וקור מצדיקה את היותם יצורים חורפיים. מי שיצליח […]
"ילדים חייבים לעסוק בחקלאות. חייבים ללמוד איך לגדל את האוכל שלהם בעצמם", מדגיש בני הגנן בהתכוונות גדולה, תוך שהוא פורס בפני את משנתו החינוכית ותוכניות הלימודים האלטרנטיביות שצומחות לאחרונה באפלולית מוחו ומחכות להזדמנות לעלות ולצוץ מתוכו, לפגוש את פני השטח ולהפוך לעובדה קיימת וישימה. כשהיתי תלמידה בבי"ס ברנדייס בהרצליה אכן […]
