ירקות
העולם כמרקחה, הקיץ התל אביבי מכה בטמפרטורת שיא ולחות שלא היתה מביישת את בנגקוק, אבל בלובי של המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר מתנהל יקום נפרד, תרבותי ואמוציונלי מאוד. עכשיו זה הזמן בשנה בו סטודנטים, שמסיימים בימים אלה ארבע שנות לימוד ויצירה, מרכזים חודשי מאמץ רבים וארוכים לכדי הכנה והגשה של פרויקט […]
צהרי שישי על ההר במרפסת הטברנה האהובה עלינו בעיירה פלומרי. לפני שעה קלה בלבד נחתנו בלסבוס וכבר אנחנו כאן. בגד ים לגופנו, בידינו כוסיות של אוזו ברביאני שמיוצר במרחק מאות מטרים בלבד מפה, מתחתינו מימיו הצלולים של הים האגאי בהמון גוונים של כחול ואנחנו מתלבטים מה מתחשק לנו לאכול. בעל […]
בגינת הירק שלי הקיץ כבר נותן את אותותיו. מלפפונים ראשונים ופאקוסים פרוותיים מגיעים לפרקם. גם פרחי הקישואים מעטרים במלוא פריחתם הכתומה את ראשיהם של גורי קישואים זקורים ומוצקים. שיחי העגבניות מטפסים במרץ על קונסטרוקציית הבמבוק המפוארת שהקים עבורם בני הגנן. עלי בננה רעננים נפרשים בירוק זרחני, מפתים אותי לעטוף בהם […]
החצר שלנו לא גדולה, ובכל זאת נטועים בה לא פחות מ-12 עצים מניבי פרי ועוד כמה שגרים במכלים על הגג ובמרפסות קטנות פה ושם. לא אכחיש שמדובר בצפיפות שלא תמיד מיטיבה עם העצים ומאלצת אותם להיות מאוד יצירתיים בחיפושם אחר מרחבים לפרוס אליהם ענפים ולהתחדש בפלומת עלים צעירה ומבריקה. ובכל […]
בין פורים לפסח, בואך תחילת האביב, מופיעים בשוק ראשי שום צעירים מחוברים לגבעולים ירוקים ריחניים. שיניהם הצעירות מתעגלות תחת מעטה לבן-סגלגל של קליפות עדינות. ערימות ערימות הם מונחים בשווקים, ניחוחם עז וטעמם עדין ורענן מזה של אחיהם היבשים מן השנה שעברה. מי שהולך איתי כבר כברת דרך יודע שאינני חובבת […]
האביב, שהגיע השנה באמצע פברואר (או שמא היה זה בכלל קיץ לרגע?), הביא איתו אלרגיות קשות ובלבול גדול. הפרה בוטה של סדרי טבע מוכרים – נקודת תקווה לקיומה של שיגרה בתוך הכאוס המוחלט שהוא חיינו בלבאנט. חובבי הארטישוקים, פרחי מאכל יפהפיים ודוקרניים שכמותם, נערכו לחסכים עונתיים קשים עקב נוכחותם הדלה […]
הבוקר השני שלי בבנגקוק. מוכת ג'ט לג ומיוזעת אני נכנסת למונית שתסיע אותי מחוץ לעיר אל פרבר קטן ליד הנהר שם מחכה לי יום של בישולים עם הנומן (לשעבר אייל) אספלר – רופא כירורג, תכשיטן, טבח בחסד, חוקר ומשחזר מתכונים תאילנדיים מסורתיים, מייבש ביצות ומומחה לפרמה קאלצ'ר (חקלאות ברת קיימא). […]
שוק חורפי, רגע לפני כריסמס בעיר אירופאית קרה כמו ברלין, הוא שוק של שורשים, ירוקים, אגוזים וערמונים. חבושים אחרונים, בשלים ומבושמים מאוד ואגסים עסיסיים ומתוקים, שקליפתם חומה ומחוספסת כמו עלה שלכת, מוסיפים מעט טעם וצבע, כמו מנסים לשבור את האפרוריות הכללית. תורים ארוכים משתרכים לפני דוכנים שמציעים חימום לגוף ומיסוך […]
בשנה האחרונה (בנסיבות שעדיין מוקדם לדון בהן) יצא לי לבלות לא מעט בנצרת. שנה שבמהלכה הפכה עבורי העיר (שמאז ומעולם היא מהאהובות עלי בארץ) לעוד יותר מוכרת ומשמחת. קצב משלה יש לה לעיר הצפונית. העניינים מתנהלים בה בעצלתיים, התנועה זורמת בכאוס אדיב, אנשים מברכים זה את זה לשלום והרחובות מלאים […]
מחשבות על אבודקו והדרים מחזירות אותי באחת לבוקר סתווי אחרי לילה של גשם במטעים ובפרדסים של סבא אריה שלי. בין שורות העצים אנחנו רצות במרץ, פורקות אנרגיות עירוניות של ילדות שאין להן טרדות סלפי ואינסטגרם וממלאות ארגז בקלמנטינות מיכל (שסבא שלי נשבע שנקראו על שמי), תפוזים חצי ירוקים, לימונים עזי […]
