הכמיהה לאוכל אסייתי אינה מרפה ממני בשבועות האחרונים. הווק עובד שעות נוספות. אני והמתבגר (שגם הוא כמוני מכור לטעמים האסייתיים ולכל מה שריח אוממי עולה ממנו) מלקקים אצבעות והבית זקוק לאיוורור תמידי. העיסוק בהצגתו לעולם של הספר החדש שלי, שכבר מפציע פה ושם בחנויות, משאיר אותי נטולת זמן ומחדיר בי […]
צילום: נירית ירון את פני השנה החדשה קיבלתי על סירה בלב ים. הים הוא אהבתי הגדולה. פלא הטבע הגדול מכולם. שילוב של עוצמה וכוח אינסופי עם איפוק וליטוף עדין של גלים עטורי קצף רך. גדלתי ליד הים. בניתי ארמונות מחול רך לחופו, אספתי צדפים, למדתי לשחות במעמקיו, טיילתי במעלה […]
שישי בצהריים, מדרחוב נווה שאנן מלא חיים. אווירת השחרור לקראת סוף השבוע שרק מתחיל מורגשת היטב. מוסיקה, אופניים, בירות קרות סביב שולחנות באוויר הפתוח, ריחות של תבשילים מכאן ומכאן, רחשי פיטפוטים עליזים וקריאות הרוכלים שמזמינים לבדוק את הסחורה הממותגת שפרסו לא מכבר על הרצפה לפניהם. לכאורה שגרת שישי […]
יש עוד יותר משבוע עד ליל הסדר וכבר אני משחקת בהכנות לחג. מעמידה סירים של מרק, מכדררת קניידלך רכים שיתפחו בגאווה בתוכו. טוחנת תמרים ואגוזים לחרוסת וסלקים לחזרת סוחטת דמעות. אפילו את הזרוע מהמרק צליתי רגע בתנור שלא תיראה אפורה ועצובה בצלחת הפסח שתעמוד במרכזו של ליל הסדר החגיגי […]
ספרי בישול הם מחומרי הקריאה החביבים עלי. המטבח שלי מלא בהם וכשהם מגיעים באריזות חומות עם הלוגו של אמאזון אני רצה הביתה מסניף הדואר השכונתי, אחוזת התרגשות של ילדת יומולדת שמצפה לחבק בובה חדשה, שוקעת לתוך כורסה עמוקה, מנותקת לגמרי מהעולם סביבי, יוצאת למסע פרטי במטבחים של אחרים שגם אם […]
סוף שנה ותחילתה של אחרת הוא תמיד זמן לסיכום וסימון מגמות. הנה אחת קולינרית שקשה לפספס אם מסתובבים לאחרונה בתל אביב: אוכל אסייתי. כל עיר מערבית שמכבדת את עצמה מאובזרת בליין של מטבחים אסייתיים ראויים, עדיף מהסוג הלא מפונפן, ששמים דגש על חומרים וטעמים נאמנים למקור ולא מתעסקים בפרשנויות מודרניות […]
"אמא, למה את לא הולכת למאסטר שף?". "מה ייצא לי מזה?". "תהיי בטלוויזיה". "ומה ייצא לי מזה?". "תהיי מפורסמת. וגם יש לך סיכוי טוב לזכות". "ונגיד שאזכה – מה ייצא לי מזה??". "הגזמת אמא, תהיי המאסטר שף של ישראל!". המתבגר ואני צופים אדוקים בקדירת הריאליטי שהיא מאסטר שף. שני ערבים […]
מדי פעם נופלת שנה כזו כמו השנה, שבה כל חגי תשרי צמודים לשישבת ויחד עם שאריות הימים האבודים, אלה שנחתכו מהחופש הגדול (ומאז משלמים עליהם בריבית דריבית של חופשים שלא נגמרים), הפכה תקופת החגים השנה לבליל אינסופי ובלתי ניתן להפרדה של שבתות וחגים. ארוחת חג רודפת סעודת שבת, סירים מתרוקנים […]
סוף אוגוסט. סוף החופש. הנסיכה שלי, שרק לפני רגע סיימה לינוק, מתחילה כיתה א'. מערבולת רגשית גדולה שכולנו סובבים בתוכה. ואני, כהרגלי בתקופות סוערות, בורחת למטבח, עושה תרפיה בבישול. מכינה את המקרר והפריזר לקראת החזרה לשיגרה. ממלאה סירים, מעבירה לקופסאות, מחלקת למנות. מוסיפה לתפריט המתגבש כמה מנות ילדים-משפחה חדשות ושוות […]
את גן העדן בניקיטי גילינו בקיץ שעבר. המשאלה התגשמה והוזמנו שוב השנה. הים אותו ים. השלווה אותה שלווה. הבית יפה עוד יותר על פינותיו החדשות והנוחות. רולה (שם גדול, תודו), אם הבית היווניה, מקבלת אותנו בחיבוקים. מבחינתה אנחנו כבר בני בית פה. גם מבחינתנו. למה לא? בימים הקרובים נחלוק את […]
