חציל הוא מן הירקות עליהם אנחנו מדברים בגוף זכר על אף שמהותו נשית. נסיכה גותית שחורת קליפה מבריקה, חמוקיה עגולים ובטנה מלאה שחלות פוריות. לא מעט זני חצילים גדלים בארץ; חלקם צרים וארוכים, אחרים מלאי קפלים ובליטות. בשנים האחרונות הצטרפו אליהם חצילים יפניים סגולים וצרים, איטלקיים מפוספסים, מיני חצילונים טובים […]
שסק הוא הפרי של ילדותנו. זה שצמח על עצים בחצרות ולא ניתן היה לקנות אותו אצל הירקן או בשוק. מי שהיתה לו גישה לעץ משלו או של מי ממקורביו, זכה לקטוף מלוא החופן מפירותיו דמויי הטיפה, בוהקים למרחקים בצהוב-כתום, מעוררים תחושת חמיצות-מתיקות בפה עוד לפני שננגסה בהם נגיסה ראשונה. מי […]
חגים הם זמן של התכנסות משפחתית וחברתית סביב ארוחות ושולחנות חג עמוסים לעייפה בעוד ועוד מטעמים שהותקנו בהקפדה ובעמל רב. בין ארוחה מפוארת אחת לשנייה יש כמיהה להיות לרגע מסובין אל שולחן של חול אליו מוגשים מטעמים ביתיים שמזמינים לאכול בידיים, לטבול ללא מעצורים בקערית מרכזית, להעמיס מלוא הכף מתבנית […]
חג הפסח קורא לנו לעסוק ביציאת מצרים, באויבים רשעים, בקשיים ומבחני דרך, באותות ומופתים ובעוצמה אלוהית. אני בוחרת לעסוק בו דווקא באביב שנותן אותותיו בפריחה וצמיחה. בבית סבתא ואמא היה פסח חג של גפילטע פיש, כבד קצוץ, חזרת חריפה יותר או פחות, סלט תפוחי אדמה במיונז ביתי, מרק עוף מבעבע […]
בוקר ספק חורפי, אחרי לילה גשום, אני מטפסת לגג לבקר את ראשי הכרוב שצומחים בערוגות הגינה. כדורים עגולים צפופי עלים חיוורים מציצים מתוך מעטפת חיצונית בגוני ירוק כהה, כמעט כחול, טיפות של גשם נקוות כדמעות בין עורקיה הבולטים. יפים הם תינוקות הכרוב, כמו פרחי ענק מסתוריים הם רובצים על האדמה, […]
לכל הכותבים, השואלים, המוחים, המתעניינים ואלה שתהו האם ומדוע נשרו מרשימת התפוצה של הבלוג – צפירת הרגעה! נכון, לא הייתי פה אי אלה שבועות (טוב, חודשים) אבל לא עברתי לגור בתאילנד (הלוואי), לא הפסקתי לבשל וגם לא לכתוב. לפני כשלושה חודשים התחדשתי במדור מתכונים במוסף גלריה שישי של עיתון הארץ. […]
לילך רווה, חברה ושפית מוכשרת בעלת ידיים טובות ומיומנות, חיך רגיש וחוש אסתטי מפותח, גדלה בבית שבו אוכל משחק תפקיד מרכזי בחיי היומיום המשפחתיים. מילדות צפתה בדודותיה הכורדיות ממלאות ומגלגלות כדורי קובה עדיני מעטפת, קוצצות עלי בר שלוקטו בהרי ירושלים עיר מולדתה, ממלאות סירים וצלחות בשלל מטעמים ועורכות שולחנות עמוסים […]
מי יכול לעמוד בפני העונג שמקפל בתוכו בצק דקיק, ממולא ומטוגן? מי אינו חולם מדי פעם על דודה צפון אפריקאית בעלת ידיים מיומנות, שתגלגל עבורו סיגרים או תקפל פסטלים עם עלה בצק דק עד שקיפות, ממולא בתפוחי אדמה צהבהבים או בשר קצוץ מתובל בטעמי חריפות-מתיקות עדינים? במהירות הבזק, תוצאה של […]
אל תגידו שלא היתה פה מראש אזהרת אובססיה. משמשים ואני זה הכל או לא כלום, וכרגע זה בהחלט הכל. החיפוש אחר משמשי המיסטקאווי – אלה הקטנים, הבהירים, סמוקי הלחיים שנקראים גם בלדי – הסתיים בניצחון, כלומר בעשרה קילוגרמים בשלים ומבושמים שחזרו איתי מיפו הביתה. ביקור בנצרת כעבור כמה ימים הציב […]
בדיוק עכשיו, ממש ממש השבוע, זה הזמן של המשמשים הקטנים הלבנים, בעלי הלחיים הסמוקות. אלה שאוכלים אותם בשיא בשלותם וטעמם – אין די מילים לתאר אותו – מתוק, חמצמץ ומבושם לכדי שלמות. איך אני יודעת שזה בדיוק עכשיו, השבוע, שהמשמשים האלה מצופים להפציע בשוק? כי כבר כמה שבועות אני מסתובבת […]
