נעדרתי מפה יותר מכפי שתיכננתי. נדמה שגוף ונפש התאחדו בקריסה לתוך עצמם. לטלטלה הכללית שהפכה מציאות חיינו, הצטרפה גם טלטלת השיעול העמוק שמחליש ואיננו מרפה, מאפשר מעט מאוד מילים ומייצר חומת רעש פנימית וחיצונית שנדמה שגם מחשבות מתקשות לחדור. בעודי מנסה להחלים, מעניקה לגוף שיקויים אנטי דלקתיים למכביר מחוזקים בתועפות […]
הימים מתקצרים, הלילות מתארכים, חשיכה פיזית מתכתבת עם חשיכה רגשית. הסתיו הקיצי מתחלף בסתיו חורפי. גם למזג האוויר אין אמצע, רק נקודות קיצון. הזמן עובר תוך ציפייה דרוכה לבשורה מנחמת, להפוגה בחרדות הפרטיות והקולקטיביות. צעדה, עצרת, גלילה אינסופית במורד דפי הידיעות הדיגיטליים בתקווה למצוא קרן אור. גשם, רעמים, ברקים והלמות […]
חג הביכורים ממשמש ובא, ואיתו מתקפת עוגות גבינה, מאפים, לזניות, פשטידות (מישהו עוד מוכן לאכול אותן?) ושאר תבניות עתירות חלב וגבינות בכל תצורה שניתן להעלות על הדעת. אל תטעו, אין לי דבר וחצי דבר נגד כל אלה, את חלקם אני אפילו מחבבת, רק שתחת משא הגבינות נקברו ונעלמו עם השנים […]
נדמה שהשנה יותר מתמיד החורף מבושש לבוא. אולי מישהו שם למעלה מבין שנחוץ לנו כרגע קצת יותר אור וחום מהרגיל. בעוד העולם מתכנס סביב תנורים בוערים, מתעטף במעילים נפוחים וחולם על השלג המסורתי של חג המולד, אצלנו השמש בוהקת והעצים מתלבטים אם הגיעה עת להשליך עליהם או טרם. ובכל זאת […]
דלעות קיץ טריות, כתומות ומתקתקות. נפלאות לצלייה בתנור, לאכילה בכפית כמו שהן או בחברת רטבים פשוטים (ראו פוסט משבוע שעבר לשני כיוונים טעימים). ואם כבר צולים דלעת ואוספים בכף את בשרה הרך, אפשר וכדאי לשלב אותו עם גבינת ריקוטה עדינה ולמלא בהן כיסוני בצק קטנטנים ושמנמנים שישמחו להשתכשך בשלולית חמאה […]
שבוע הפסח, כמו כל אירוע יהודי אחר, מביא עימו שלל דעות וגישות – מחמירות יותר או פחות – בסוגיית מה מותר למאכל ומה אסור, איך מגדירים את גבולות גיזרת החמץ מול הכשר לעלות על שולחן ארוחות החג וימי חול המועד. לא גדלתי במשפחה דתית ואפילו לא מסורתית, אבל מנהג אי […]
פורים הוא חג נטול הקשר חקלאי או עונתי, אך גם הוא כמו שאר החגים מסמן זמן קבוע על רצף החיים – זמן של שמחה משפחתית ושיוך תרבותי, זמן שמביא איתו שלל מאכלים מסורתיים הממלאים שולחנות ומעוררים ציפייה רוויית געגוע לשובם בשנה הבאה וחוזר חלילה. פורים הוא חגם של מיני מאפים […]
שבת בבוקר. קצת מוקדם מדי, והכבישים שחוצים את השומרון ריקים. בצידי הדרך פורחים עצי השקד, הגבעות מכוסות מרבדי ירק משובצי פריחה צבעונית, יופי מרחיב לב. הדרך מובילה אותנו לבקעה. לא מאוד רחוק מהעיר שכם, עיר הכנאפה והממתקים, ממוקם מאהל בדואי קטן ונטול תשתיות קבע. כמה אוהלים, חלקם משמשים למגורי המשפחה, […]
עת השתחררתי מהצבא (אחרי כמעט שלוש שנים של שיטוטים בעולם ליעדים – ובהרכבים – שונים ולעתים משונים) גמלה בליבי החלטה לעבור לגור בירושלים ולבלות בה את שנותי כסטודנטית. הימים ימים אחרים, רגועים ושפויים קצת יותר, והעיר היפהפיה והכה מורכבת היתה עבורי אסופת הרפתקאות וגילויים בלתי פוסקים כמעט בכל תחום, וכמובן […]
לא נולדתי אל המטבח הטוניסאי, נישאתי לתוכו. כמו הרבה דברים טובים, קבלתי אותו בעסקת חבילה עם האיש שלי: גרגירי קוסקוס פצפונים, צחורים, אווריריים, טובלים במרק כתום מדלעת ומבושם בתבלינים. דגים חריפים מבושלים בלימון כבוש וזיתים, עם קצת מזל תצוץ ביניהם שחלה צפופת ביצים מתפצחות. מרמומה (מטבוחה טוניסאית) ריבתית עמוקת צבע […]
