חומוס הוא עניין עם הרבה אמוציות. שימו בחדר ארבעה אנשים ותקבלו חמש דעות שונות מהו החומוס הטעים בעולם. לכאורה מדובר במשחה מגרגירים צהובים מבושלים עם טחינה וקצת תיבול. בפועל – עולם ומלואו שהזין ומזין ספרים, טורים, איורים ואינסוף ויכוחים לוהטים. נצרת, עכו, חיפה, יפו, אבו גוש, ירושלים: כל אחת […]
את הזיתים הנבאליים היפהפיים האלה קטפנו בכרם הביתי של יוסי ורגינה מאחוזת השחר בכליל בגליל, אצלם בילינו כמה ימים מחופשת החגים האינסופית. יפה שם בכליל. בתי האבן המבודדים שחלקנו עם חברים עומדים בקצה הצוק, מציצים אל ערוץ נחל יחיעם שמתפתל מתחתם, צופים אל הכפרים ג'וליס וירכא שגולשים במורדות ההרים ומרחיקים […]
חברים, החגים מאחורינו! תודו שאין חגיגיות גדולה מזו שאחרי החגים. פסק זמן מבורך מארוחות, טיולים, משפחה, חברים, שמש, גשם ומה שביניהם. כל הדברים הטובים כל כך, ובלבד שיבואו במינונים שניתן להכיל. זכר השווארמה המשובחת של מורד כארם מכפר יאסיף (מבטיחה פרטים מלאים על הביקור הזה בשבועות הקרובים) נישא עדיין […]
ראש השנה בפתח. הקיץ דועך לאיטו. הימים מתקצרים, הדשא ממתן את צמיחתו המטורפת, עלי הנענע והבזיליקום נושמים לרווחה ומוריקים, המוני הרימונים על העץ מבשילים. אלה שאין בהם עדיין מבקרים לא רצויים נקטפים ונשלחים לכיתה א', שם יכינו מהם, ליאת המורה הנמרצת וכל אפרוחיה, יין רימונים כהלכתו. במטבח שלי נובטות […]
במהותי אני אדם של קיץ. קיץ תמיד היה מבחינתי העונה השמחה, האקטיבית, זו שממלאת אותי אנרגיות ומזרימה את הדם בעורקים בקצב טורבו. ים, שמש, ימים ארוכים, אהבות סוערות, חברים וחופש. המון המון חופש. גלידה, מנגו, תאנים ועגבניות. לא סתם עגבניות – עגבניות תמר. אלה המאורכות והצרות שקליפתן עבה, מתוחה […]
חופשה כלל משפחתית בצפון החזירה אותי לפני שבוע לשוק בעיר העתיקה של עכו. שלוש שנים, מהשמחות בחיי, עברו עלי על חוף הים באכזיב. הסמטאות של עכו היו לי כמו בית שני. קצת מוזנח, קצת עצוב, עם פוטנציאל אדיר שאין מי שישכיל לממשו, והרבה קסם של ים ותרבויות עתיקות. אחרי היעדרות […]
עוד בצעירותי, כשאהבות ראשונות בצבצו ולהטו משיבושים הורמונליים של התבגרות וגילויים מסעירים על החיים, היתה בי התבונה והתובנה שאהבה ואוכל הן צמד חמד שאין להפרידו. כבר אז השכלתי לבחור את הגברים שלי מצוידים באמא בשלנית עם שורשים עמוקים במטבח אקזוטי כזה או אחר, לא חשוב מאיזו עדה. אהבת הנעורים המהותית […]
התפר הקצרצר בין סוף החורף לתחילת הקיץ, זה שקורא לעצמו אביב ומעיר מתרדמתם שדות ולבבות, מביא איתו שילוב מעניין של ירקות חורפיים שהם עדין פריכים, רוויי גשם ומתפצחים בפה ולצידם ירקות חובבי חום שמבשרים שמשיות מתקרבת ונושאים בקרבם מתיקות עדינה שמתעצמת בבישול. קחו לדוגמה את הסלק, אחד הירקות החביבים והמשמחים […]
סטאי, יקיטורי, ברושט, פינצ'וס, שישקבב, סיח'ים. שיפודים. איך שלא תקראו להם, יש בהם משהו נעים וחברתי: נתחוני בשר, דגים ואפילו ירקות מושחלים על מקלות צרים וארוכים, עם או בלי משרה ותיבול, צלויים שורות-שורות על גריל פתוח. ארוחת טעימות לא מפונפנת, מלאת ביסים קטנים שלא מצריכים צלחת או מזלג. אפשר […]
בתקופת ירושלים שלי חגגתי הרבה על האימרה שלפיה הדבר הכי טוב בבירה זה הדרך חזרה לתל אביב. אבל בעונה הזאת של השנה עשיתי באהבה גם את הדרך אליה. בזכות השקדיות. נדמה שכל שנה נעשות השקדיות פחות ופחות סבלניות ואינן מצליחות לחכות עד ט"ו בשבט בכדי להפציע ברוב שוויץ כשהן […]
