אפיה
בחצר של סבא אריה וסבתא טילה בכפר סבא גדלו לאורך השנים לפחות שישה זנים של שזיפים. באמצע הדשא הגדול, עליו אהבנו להתגלגל ולרוץ בין זרנוקי המים של הממטרות שציקצקו בהתרסה תוך כדי סיבוב והשפרצה, עמד עץ הסנטה רוזה הגדול. שזיפיו הבשלים שצבעם יין עמוק הגירו מיצים שזימנו אליהם דבורים וצרעות […]
איכשהו הם תמיד מתחברים עם פיתוי אבל בעיני הם דווקא סמל של תמימות. תלויים להם זוגות זוגות על גבעולים דקיקים, קטנים וסמוקים, מבטיחים ומקיימים מתיקות גדולה וכתמים ורודים שמעידים שאושר גדול היה פה. דובדבנים מביאים איתם זכרונות מתקופות רחוקות וצעירות יותר, כשבארץ אפשר היה רק לחלום עליהם. שקיות חומות מרשרשות […]
לפני כמה שבועות היה יום השנה לפטירתה של סבתא טילה שלי. בשנים האחרונות אני נמנעת (למורת רוחה המוצהרת של אמא שלי) מלהשתתף בטקסי האזכרה השנתיים בנחלת הקבר המשפחתית הצפופה בבית העלמין בכפר סבא. לא רק כי אין לי זמן, חשק או מידה של הזדהות עם הטקסים האלה, אלא מתוך ידיעה […]
דבורה ירון, אמא של נ' חברתי האהובה, היא בת למשפחת קונדיטורים מקצועיים ואופה בחסד בזכות עצמה. כשהיא לא לשה, מערבבת ומרדדת בצקים, עסוקות ידיה הטובות בפיסול רב השראה של כלים, דמויות וחפצי נוי שונים שהדמיון הפורה והצבעוניות המשמחת ניכרים בכולם. כשהתקשרתי אליה השבוע לבקש ממנה את המתכון לעוגת הפרג […]
שוב הזמן הזה בשנה, שוב גדלתי בשנה והפעם מתקרבת בצעדי ענק למספר עגול ולא פשוט בכלל. מטבעי אני בחורה פרקטית ומאמינה גדולה בריפוי בעיסוק והשקטת מחשבות טורדניות וניצני חרדות בעזרת מעשים. לכן כשצלצל הטלפון וע' חברתי הצעירה והנמרצת הציעה לי להצטרף לנסיעה בלתי מתוכננת ללונדון, לא חשבתי פעמיים. סידרתי סידורים, […]
בגיל 8 וחצי הנסיכה שלי כבר פיתחה לה תפיסה פמיניסטית רחבה ומנומקת לפיה העולם הנשי (שהוא בעיניה כמובן העולם השולט) מתחלק לשני סוגים עיקריים: פקצות ושובבות כיפיות. צילום: שי בן אסולין הפקצות, שהן הרוב, מתעניינות באורך השיער ובמידת חלקותו, שקועות רוב היום באייפון, חברות בשמונה קבוצות וואטסאפ לפחות, מעריצות […]
בין סיציליה לברלין, בין יומולדת לבר מצווה, בין שיפוצים לשאר פרויקטים אינטנסיביים, בין רוחות קרירות לבעירה כללית שמעוררת מועקות – מוצאת זמן לטפס בסולם החדש והמדוגם אל גינת הירק שעל גג החניה. שם, למרות חמסינים לא ברורים בנובמבר, הסתיו בואך חורף כבר בעיצומו. עלים ירוקים ממלאים את המכלים להתפקע ועם […]
כבר מהשם המסתורי-משהו יכולים חדי חושים להבין שיש פה עניין ששווה התעסקות. יופקה (yufka) היא יריעת בצק עשויה קמח ומים, מרודדת דק-דק בקוטר גדול (מין שטיחון בצק אפוי על סאג') שמגיעה מתורכיה, שם מכינים ממנה מטעמים אפויים או מטוגנים, פריכים ומתפצחים, ממולאים במה שמתחשק: בוריק, גוזלמה, פליקאס ובקלאווה. המשותף לכולם […]
החגים הגיעו מוקדם השנה או שזו רק אני שנתפסתי לא מוכנה? איתותים ראשונים של סתיו מתמוססים באדי עומס חום כבד במיוחד. הראש שלי טרוד בעניינים משמחים ומשמחים פחות מפה ומשם. הבית משתפץ ונדמה לעתים שבמקום להיבנות הוא הולך ומתפרק. רעש, אבק, פועלים, נזילות והרבה כאב ראש. בר מצווה למתבגר כבר […]
וידויה של דיקטטורית מטבח: המטבח הוא איזור העבודה שלי. המטבח הוא איזור היצירה שלי. המטבח הוא שלי. את המטבח שלי אני אוהבת לשמור לעצמי. לא אוהבת להפקיד (או שמא להפקיר) אותו בידי אחרים. בטח שלא ילדים. שלא תטעו – אני אוהבת שהילדים שלי מתאספים סביבי במטבח, יושבים על השיש, בוחשים […]
