חג האביב מתקרב ואיתו טרפת הבישולים לליל הסדר, שכמו כל ארוחת חג – ואולי אפילו קצת יותר – נועדה בהגדרה להיות מוגזמת. כשהיינו ילדות נתפס ליל הסדר כאירוע חריג אפילו בקטגוריית ערבי החג המוגזמים. תכונה גדולה הורגשה ימים ואפילו שבועות לפני – נעליים ובגדים חדשים נרכשו ונמסרו לתופרת או לסבתא […]
פורים הוא חג נטול הקשר חקלאי או עונתי, אך גם הוא כמו שאר החגים מסמן זמן קבוע על רצף החיים – זמן של שמחה משפחתית ושיוך תרבותי, זמן שמביא איתו שלל מאכלים מסורתיים הממלאים שולחנות ומעוררים ציפייה רוויית געגוע לשובם בשנה הבאה וחוזר חלילה. פורים הוא חגם של מיני מאפים […]
שבת בבוקר. קצת מוקדם מדי, והכבישים שחוצים את השומרון ריקים. בצידי הדרך פורחים עצי השקד, הגבעות מכוסות מרבדי ירק משובצי פריחה צבעונית, יופי מרחיב לב. הדרך מובילה אותנו לבקעה. לא מאוד רחוק מהעיר שכם, עיר הכנאפה והממתקים, ממוקם מאהל בדואי קטן ונטול תשתיות קבע. כמה אוהלים, חלקם משמשים למגורי המשפחה, […]
כנצר למשפחה עניפה של פרדסנים, יש בי חיבה עזה לפירות הדר באשר הם. כשהם מבשילים על העץ בחצר או מפציעים בשוק, זורחים בשלל גווני כתום-צהוב-ירקרק, אני אוספת מהם מכל הבא ליד למאכל, למיץ ולמיני תוצרים משומרים בסוכר או במלח שישאירו איתי את טעמם המריר וניחוחם המשכר גם מחוץ לעונתם. ממש […]
"יש לי תרגיל בשיעור כתיבה", סימס לי הדקלול בערב חורפי וגשום. "הוא עוסק במתכון לסלט יפני שמופיע בספרו של מרסל פרוסט "בעקבות הזמן האבוד". קיבלנו משימה לחקור באיזה סלט מדובר ולהכין גירסה עכשווית משלנו. עם מי אפשר להתייעץ לדעתך?". מי שמכיר אותי יודע שזה בדיוק סוג ההודעות שמאתגרות אותי באופן […]
בכל מקום אני פוגשת אותם: גדולים, שמנמנים, פחוסים, בוהקים בירוק חיוור. ראשי כרוב מגושמי מראה רובצים בשדה זה לצד זה, ארוזים היטב במעטפת עלים נוקשים שמסוככים על ליבם הלבנבן כאילו באמת חלפה על פניו חסידה ארוכת מקור והטמינה למשמר תינוק בן יומו. כרוב ערבי, כרוב בלדי, מלפוף – חלק מהכינויים […]
עת השתחררתי מהצבא (אחרי כמעט שלוש שנים של שיטוטים בעולם ליעדים – ובהרכבים – שונים ולעתים משונים) גמלה בליבי החלטה לעבור לגור בירושלים ולבלות בה את שנותי כסטודנטית. הימים ימים אחרים, רגועים ושפויים קצת יותר, והעיר היפהפיה והכה מורכבת היתה עבורי אסופת הרפתקאות וגילויים בלתי פוסקים כמעט בכל תחום, וכמובן […]
בסוף הגיע החורף. מופע ראווה סוער של קור, רוחות וגשמים. החימום דולק, נעליים פרוותיות הופכות צו השעה, הגוף מבקש לעצמו קערית מהבילה של מרק או כוס תה מצמחי הגינה. הנפש מבקשת לצפות עד אינסוף בגלי הים מתנפצים בעוצמה אל החוף, מוחקים את קווי המתאר שלו ומטשטשים גבולות בסערה. ימים שטופי […]
החורף הגיע ועונת ההדרים בשיאה. בכל חצר או פינת רחוב נחות עיני על עץ כזה או אחר, עמוס לעייפה פירות בוהקים בצבעי צהוב-כתום עזים. מי שזוכה לקטוף הדרים ישר מהעץ יודע בושם טבעי מהו, במלוא עוצמתו והדרו. אני קוטפת או אוספת מהם מלוא הסל, ממלאת קערות, מרתיחה סירי ריבה או […]
ט"ו בשבט הוא חג חקלאי – ראש השנה לאילנות, הזמן בשנה בו שיאה של עונת הגשמים בדרך כלל כבר מאחורינו (השנה נקווה שזה לא המצב היות ומדובר בשנה מעוברת שהחגים היהודיים מופיעים בה מוקדם מהרגיל) והעצים מתחילים לפרוח ולחנוט פירות חדשים. אכילת פירות יבשים – מסימניו הבולטים של החג – […]
